אחד הדברים הכי קשים בטיפולי הפוריות הוא 12 הימים של המתנה לסימני הריון, בה מחכות עם בטן מלאה (תרתי משמע) לבצע את בדיקת הבטא, ולקוות שהפעם יש הריון. ב-12 יום האלו אין מעקבים, אין זריקות, יש קיר טיפוס, אכילת ציפורניים ומריטת שיער (של הראש).
לרוב דקה אחרי ההחזרה/הזרעה/ השתרשות יש תקווה גדולה ואמונה שהפעם זה הצליח! הרופא אמר שיש סיכוי, בפורומים שעות עשיתי חיפוש עם נתונים דומים ומצאתי הריונות ודיי! אני כל כך רוצה!
וסימנים להריון, כן, הסימנים הנוראיים האלו! כולן מחפשות סימנים להריון, אפילו אחד קטן, שיכול להביא אור שהפעם יש סיכוי גבוה יותר – הציצי גדל, המחזור לא הגיע עד עכשיו, הפצע הקבוע של המחזור לא הופיע, יש לי כאב בבטן, ומה לא.
איך טרפתי את המקרר לילה לפני בדיקת הבטא
זה מה שקרה לי בטיפול IVF העשירי, לילה לפני בדיקת הבטא. יום לפני בדיקת ההריון עשיתי בייביסיטר על הילד של השכנים. הייתי בלחץ נוראיייייי וידעתי שהם הלכו לכמה שעות טובות לחתונה של חברים. החלטתי ברגע של שיגעון לעשות חינגת אוכל מטורפת – טקס אוכל שיוריד את הלחץ הנפשי שהייתי בו (יש לציין שהייתי באותו חודש בתוכנית דיאטה עם קבוצה). אמרתי לעצמי "יאללה! תחגגי את הבטא החיובית מחר!"
הייתי באטרף! לא היה שום הגיון בראשי, גם לא רגשות אשמה של חיטוט… – פתחתי מקרר, ארונות מטבח, מזווה – כל מקום אפשרי שאוכל למצוא בו דברים טובים.
הכנתי את שולחן המטבח עם צלוחיות וצלחת והעמסתי על השולחן קצת במבה, קצת תמרים, ביסלי גריל, כמה מישמשים, 2 קרמבואים, חבילת שוקולד, רבע חבילת פתי בר עם סכין למריחה עם שוקולד נוטלה ועל הגז, הקפצתי מלוואח תוך כדי ריסוק עגבנייה כרסק.
ישבתי והתחלתי לאכול בשמחה ובכיף, הרבה סיפוק הרגשתי, זו הרגשה עילאית שאי אפשר להסביר שנמצאים באטרף של אכילה טעימה. התפוצצתי והמשכתי לאכול, כמעט הכול. אמרתי לעצמי ששכחתי לבדוק במקפיא ושם מצאתי גלידת וניל שאני אוהבת.,לקחתי כמה כפות בכוס וטרפתי גם את הגלידה, ואז – אבוי לי! הזוג חזר.
הסברתי שאני מצטערת, שאני בלחץ לקראת בדיקת ההריון
האישה נכנסה, הביטה בי במבט מוזר ואמרה: "כואב לי הראש, לילה טוב". הגבר נכנס וראה את הבלגן, את המלוואח שהכנתי ואת שאריות הממתקים ואני רציתי למות במקום!
פרצתי בבכי, הסברתי שאני מצטערת, שאני בלחץ, ומחר אני צריכה לעשות בדיקת הריון ואני משתגעת ממתח, אז פשטתי להם על כל דבר אפשרי במטבח ואכלתי. הוא הביט בי כמבין ואמר – "אני מכין לנו קפה. תאכלי את המלוואח שלך".
אני זוכרת את הרגע שהלכתי הביתה, אחרי שניקיתי את השולחן ואת הכלים עם דמעות בעיניים וכאב לב, עם שאלה – "מה קורה לך רינה? תירגעי!!!"
למחרת בבוקר יצאתי מוקדם לבדיקת הבטא, וכשנכנסתי לרכב ראיתי את זוג השכנים מהלילה (התפוצצתי מצחוק עם עצמי שבטח הם בדרך לקניות). הם התקרבו, חיבקו אותי חיבוק ענקי ואיחלו בהצלחה, ושארגיש חופשי איתם ושהם מאוד אוהבים אותי. פרצתי בבכי.
ב12 ימים האלה לפני בדיקת ההריון הכול פתוח ומוחצן
ב- 12 יום האלה, רוב מטופלות הפוריות שמחכות אלופות בלעבור מצחוק, לבכי, להיסטריה, לצעקות, לריבים, לחיבוקים – הכול פתוח ומוחצן…
אני זוכרת בטיפול הזה שהלכתי אחרי בדיקת הדם לקנות לי פרח חמנייה ענקי ואיתה בחצר עשיתי "הצליח/לא הצליח"… העלה האחרון יצא – לא הצליח! בצהריים קיבלתי תשובה שלילית.
נכנסתי למזווה, העמסתי את כל הדברים הטעימים והמשמינים שיכולים לנחם אותי באותו רגע, וישבתי מול הסרט היחיד שהיה מרגיע אותי בזמנו- "אישה יפה".
כתבה: רינה רונן – פשוט להיות. מטפלת בתטא הילינג בכל תחומי החיים ומלווה ותומכת בתהליכי פריון. RINARONEN1@GMAIL.COM. . לבלוג שלי
בטח יעניין אותך גם:
איך להעביר את תקופת ההמתנה עד לבדיקת הריון חיובית? לימור לוי אוסמי