הצרכים שלי כאמא חשובים / לימור לוי אוסמי

מאת : לימור לוי אוסמי

25 ביוני 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית

הצרכים שלי כאמא חשובים

 

אני לא יודעת מתי זה התחיל, אבל כנראה שבשלב מסוים הפנמתי את הקול שאומר שהצרכים של התינוק או הילד קודמים לצרכים של האמא. לא הייתי מודעת לקול הזה והוא לא העסיק אותי, אולי כי חשבתי שזו האמת הפשוטה.

התחילה בי מודעות לקול הזה כשהפכתי להיות אמא ושמתי לב שאם לא טוב לי, אז לא מתעורר אצלי כל כך מהר החלק הזה שמבקש לבדוק מה יעזור לי להרגיש יותר טוב, אלא ההיפך. התעורר בי קול שאמר: "רצית להיות אמא? אז ככה זה. תסבלי בשקט ותתמודדי".

ואני, היכולת שלי לסבול מאוד קטנה. ניסיתי לסבול בשקט אבל לא כל כך הצלחתי. אני זוכרת שנורא רציתי להיות מהאמהות האלה שהכול עובר לידן, שקל להן לבטל את הצרכים של עצמן, שמקבלות בשלווה את חוסר השינה והבכי. לא הצלחתי להיות האמא הזאת, ובשלב מסוים הבנתי שכנראה לעולם לא אהיה.

הצרכים שלי כאמא חשובים

לא הצלחתי לסבול בשקט

במשך תקופה לא קצרה, הייתה בי ביקורת על מה שחוויתי כחוסר הצלחה. לא הצלחתי לסבול בשקט, לא הצלחתי להדחיק, לא הצלחתי לשים את עצמי בצד, לא הצלחתי. גם כשרועי אמר שאני אמא נהדרת ועושה את העבודה הכי קשה בעולם, לא כל כך האמנתי לו. זאת אומרת, היה בי חלק שהאמין, אבל גם היה בי חלק שהרגיש כישלון.

אני חושבת שבסופו של דבר חוסר היכולת שלי לסבול לאורך זמן חייבה אותי להתחיל לשאול שאלות שלא שאלתי או לא חשבתי שאני יכולה לשאול. למשל – האם חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי כאמא הוא לסבול? האם הצרכים של התינוק שלי קודמים לצרכים שלי? מה המקום שלי כאדם כשאני הופכת להיות אמא? ובשורה התחתונה- איך יכול להיות לי טוב בהורות?

בהתחלה לא הייתי גאה בדרך הזאת. הרגשתי שזאת ברירת מחדל שאני חייבת לעשות כדי להתמודד. זה היה כמו להכיר בזה שיש לי באג במערכת וצריך לנסות להסתדר עם מה שיש. אבל לאט לאט משהו השתנה בתחושה, התחלתי להבין שבדרך שעברתי יש משמעות, שהתכונות שהרגשתי שהן דפוקות בעצם מכוונות אותי בהתמדה אל מקומות שטובים לי.

נצרכים שלי כאמא חשובים

הצרכים שלי כאמא חשובים

רובכן מכירות את הלמידה המרכזית שלמדתי דרך ההורות- שמותר להרגיש את הכול, אבל אני חושבת שאולי פחות מכן יודעות על תובנה לא פחות חשובה שהתגבשה בי – הצרכים שלי כאמא חשובים. אני לא יודעת למה זה כזה סטארט אפ, אבל אני בטוחה שעוד כמה שנים לראות את עצמי כאמא יהיה הדבר הטריוויאלי הבא.

לראות את עצמי כאמא זה להכיר בזה שאני חווה דברים בהורות, שאני מרגישה דברים כשהילדים שלי מתנהגים בצורה כזו או אחרת, זה לשים לב מה נעים לי ונוח לי לעשות (ומה ממש לא נעים), ולקחת את כל זה בחשבון גם כשאני אמא.

איך אני מרגישה עם ההתנהגות שלהם? איך זה מפעיל אותי? האם אני רוצה לעשות פעולה כזאת או אחרת? הן שאלות שאני לא רוצה להצניע או להתגבר עליהם, אלא להיפך. אני רוצה לשנן אותן, אני רוצה לשים אותן בקידמת הבמה, כי אני יודעת שמתוך הדרך אל עצמי, אני יכולה לבוא אל הילדים ואל העולם באופן שהוא יותר אני, וזה ממש חשוב לי להיות אני.

 

בתמונה- הצרכים שלי כאמא לקחת בוקר חופש השתלבו גם עם הצרכים של נוגה לא ללכת לבית ספר :).

הצרכים שלי כאמא חשובים

 

**אני יודעת שיש מצב שהדברים שאמרתי אולי עדיין לא ברורים, או פתוחים מדי או מעוררים שאלות. אשמח אם פשוט תשאלו אותי, כדי שאדע להבהיר את זה קצת יותר טוב בפעם הבאה או להתייחס לדברים ספציפיים בהורות שמעניין אתכן לשאול אותי לגביהם.

 

לימור לוי אוסמי, מלווה נשים בתהליכי התפתחות בהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'.

Medabrot.imahut@gmail.com או 0522-835020 (בהודעה טקסט בבקשה, תודה)

 

לבלוג האישי שלי: https://bit.ly/2IulbaM

לפרטים על מפגשים אישיית איתיhttps://bit.ly/2Y1P1Jj

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מזל טוב לי! תינוקי בן שנה!

מאת : הכי אמיתית

10 ביולי 20116 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

אני לא מאמינה שעברה שנה…

אני יודעת שזה נשמע הדבר הכי קלישאתי לומר, אבל אני באמת לא מאמינה,

וזה לאו דוקא מהמקום המחוייך והרומנטי של אם מרי- פופינסית שמתרפקת על ימי האימהות הראשונים….

זה בא ממקום שיש בו (היום….) כיף עם האימהות, ויש בו הנאה מהילד, ויש בו את ההרגשה שהוא באמת באמת ה- אוצר שלי,

ואת הידיעה שהוא הכי הכי הכי שבעולם….:)

(איזה כיףףףף שהגעתי למקום שאני אומרת את הדברים הללו….)

גמילה מהנקת לילה | זה מרגיש כמו פרידה ראשונה

מאת : ענבל לוי

25 באפריל 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

  זה מרגיש כמו פרידה ראשונה. נגה בת שנה ושלושה חודשים. זה לילה ראשון בלי הנקת לילה. עוד אפילו לא גמילה מוחלטת מהנקה, למרות שגם זה כבר באופק. אני לא מצליחה להירדם. חרדה מהבכי שעוד יבוא, מהכעס שלה, מתחושות האשמה שלי, מהריבים הפוטנציאלים עם בן זוגי. אבל מעל הכל, מרגישה שאני עומדת בפני הפרידה הראשונה […]

למה אני לא אמא אדמה ??

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בינואר 20115 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, רגשות אשם אחרי לידה

אני זוכרת בבירור שיחה על כוס קפה עם אמא שלי, כשניסיתי להסביר לה מה הרגשתי בדיעבד בתקופה שאחרי הלידה. היה לי קשה להודות בזה, אבל סיפרתי לה בכנות שהרגשתי אחרי הלידה שאני לא אמא מספיק טובה, שאני לא מתמסרת לאמהות, שאני לא מספיק סובלנית, מכילה ואוהבת ושאני מתקשה לוותר על עצמי למען אייל. הודיתי בפניה שבאמת הרגשתי באותה תקופה אחרי הלידה שאני מאוכזבת מעצמי, בעיקר על זה שאני לא אמא טוטאלית שמקדישה את כולה לבנה באהבה גמורה, תוך שימת צרכיה בצד לרגע.