איך הוא נראה
הדיכאון (שלי) אחרי הלידה.
כמעט ולא נראה. הוא יודע להסתוות ממש טוב. הוא פשוט שם. בתוכה. כמו ענן סמיך וכבד. לכל מקום שהיא הולכת הוא הולך יחד איתה.
כשמדברים איתה, זה כאילו מדברים איתו. אבל אף אחד לא רואה.
חברה אחת בהריון ראשון, שניה בטח תספר בקרוב על ההריון הראשון שלה. ארבע חברות אמהות בהריון שני. חמישית מנסה. לשישית ושביעית כבר יש שני ילדים. אין לי ילדים ואני מרגישה
אני אמא לבן שהיום בן 7 וחצי חודשים, ואני מרגישה שאני לא מחוברת אליו. אין לי התלהבות שיש לי לילד וגם לא פרפרים בבטן כשאני באה לקחת אותו מהגן כל יום.
חשוב לציין שעברתי ילדות עם אמא חולה, כנראה שלא אובחנה אף פעם. מה שאני כן יודעת, זה שהיא עשתה לנו, שלושת האחיות, דברים מזעזעים.
צמד מילים שאני מנחשת שלרוב הנשים מצלצל די מוכר.
זה מתחיל בנערותינו, שם נרמז או נאמר לנו מפורש, שאל לנו "לתת" את עצמנו, ומי שעושה כן בגיל שנתפש כצעיר מדי, מבססת לה בד"כ שם לא חיובי במיוחד.
ואז כשזה כבר "בסדר" לפי כללי החברה, זה צריך להיות בדרך מסוימת. כלומר עם מישהו שאוהבים, אחרי שכבר מכירים זמן מה ומחליטים יחד שזה נכון, ומתאים, ובשלים וכו' וכו' וכו' ושוב, מי שלא הולכת בדרך זו, כמוני למשל, ממשיכה או מתחילה לשאת את האשמה.
זה ממש לא מה שחשבתי. לידה שנייה, ילד שני.. אני כבר אמא מנוסה. ואני אמא טובה. אני יודעת את זה. ילדה בת שש וחצי שעד כה הייתה ילדה יחידה, קיבלה ממני את מאת אחוזי תשומת הלב, ולא היה דבר שלא סיפקתי לה מבחינת הקשר שלי ושלה. ילדה מאושרת, בריאה, חכמה, חברותית, עם אינטליגנציה רגשית כה מפותחת שאפילו הגננות והמורה הבחינו בזה. אני אמא טובה.
אז מה קרה? למה עכשיו, דווקא בסיבוב השני – אני מרגישה לא מוצלחת? איך נהייתי אמא עייפה, מותשת, מתוסכלת, כועסת רוב הזמן על כולם ועל סף לחזור לציפרלקס. עד שסופסוף אני מצליחה להניק.
בכל סבב של טיפולים, רק בתחילת הדרך שלו, בשלב שהרופא נותן לי את הפרוטוקול, אני מתמלאת אנרגיות חדשות וטובות, תקווה ואופטימיות, ואז מתחיל שלב הסבב…בדיקות למעקב הורמונים וזקיקים … שאיבה … החזרה … 12 יום ואז…בום, טראח!! תשובה שלילית שמאוד, מאוד קשה לי כבר לחיות איתה… 🙁
אני כותבת את המלים האלה והגוש עולה לו בגרון שלי… הגוש שצועק לעולם ואני צועקת אותו גם כן.. גוש שאומר שזה לא פייר!! לא פייר שלבת שלי אולי לא יהיה/תהיה אח/ות ביולוגיים משלה!! … פשוט לא פייר!!
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות