אהבת אם
האם אהבת אם היא כמו שלמדנו בסרטים? אהבה ספונטנית, עוצמתית, חובקת, מיידית? או שהיא נבנית לאט, יחד עם הטיפול בתינוק/ת וההיכרות איתם? ומה קורה כשהאהבה עוד לא הגיעה?
-
אהבת אם, אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהוּת, אמהות ועבודה, גוף ומשקל, דיכאון אחרי לידה, התבוננות עצמית בהורות, להביא עוד ילד?, לחזור לעבודה אחרי הלידה, עזרה עצמית, ציפיות מהסביבה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות כלפי הילדים, תחושות מגוונות אחרי לידה
שיחת וידאו (זום) לליווי רגשי בהריון ואחרי לידה- איך זה עובד בפועל?
שיחת וידאו אחרי לידה הוא פיתרון נהדר לתקופה הייחודית, ומאפשר לעשות תהליך ליווי במקום הנוח והמוכר – הבית. לא צריך להתארגן ליציאה מהבית, לא צריך לצאת חצי שעה מוקדם יותר או לנסוע באוטו עם תינוק, וכל מה שצריך זה טלפון/ מחשב עם מצלמה מובנית וחיבור טוב לאינטרנט. דרך שיחת וידאו אפשר לדבר, לצחוק, לבכות, לקחת נשימה. זה נכון, אי אפשר להתחבק או לראות את כל הגוף, אבל אפשר לראות את…
-
אהבה לתינוק שעוד לא הגיעה, מה אפשר לעשות?
אני חושבת שבבסיס הקיום של רובנו, אלו שהופכות להיות אמהות, נמצא החיפוש אחר אהבה. חיפוש אחר אהבה עצומה וגורפת, חיפוש אחר אהבה שתגיע מייד, חיפוש אחר אהבה שתסחוף ובזכותה נוכל להתמודד עם כל קושי, חיפוש אחר אהבה שתעניק משמעות לחיים שלפעמים ה'אין' בהם גדול על ה'יש'.
-
אני לא יודעת למה, אבל לאהבה שלי אליך לקח זמן להגיע
אני לא יודעת למה, אבל לאהבה שלי אליך לקח זמן להגיע. אולי זה בגלל שלא הגעת בדיוק בזמן המתוכנן. אולי זה בגלל שאחותך מילאה לי את הלב ולא הבנתי שגדל אצלי עוד אחד בשבילך. אולי זה בגלל שבכית הרבה ואני לא הבנתי אותך. אולי זה בגלל רגשות האשם על הזמן שאני לוקחת מאחותך והקנאה שראיתי בעיניים שלה. אולי.
-
מתאהבת לאט לאט, כמו צעדים קטנים
אני מקשיבה לגוף, ידיים מושטות קדימה. עיניים מדברות, חיוך שמתרחב, תחושה לא ידועה מתחילה לתפוס מקום בלב. לא בבת אחת, בחלקים קטנים. מתאהבת לאט לאט, כמו צעדים קטנים, שפוסעים מתוך הלב פנימה והחוצה. מביטה בו ישן בעריסה, ופוגשת את עצמי.
-
אני מרגישה שאני לא מחוברת לתינוק שלי
אני אמא לבן שהיום בן 7 וחצי חודשים, ואני מרגישה שאני לא מחוברת אליו. אין לי התלהבות שיש לי לילד וגם לא פרפרים בבטן כשאני באה לקחת אותו מהגן כל יום. חשוב לציין שעברתי ילדות עם אמא חולה, כנראה שלא אובחנה אף פעם. מה שאני כן יודעת, זה שהיא עשתה לנו, שלושת האחיות, דברים מזעזעים.
-
"את מוכרת לי מפעם" – או – אני כבר אוהבת את התינוקת שלי?
נולדה לי בת. וכולם, וגם אני, מאוד עסוקים ב"למי היא דומה". כשיש לה שלוש אחיות גדולות, אז יש הרבה איפה לחפש. היא לא ממש דומה לאף אחת, גם לא לי או לבעלי, גם לא לאיזה סבא או סבתא. היא נראית לי די מכוערת לפעמים. החיפוש הזה, של איזה עיניים מוכרות, או אף דומה, או חיוך או הבעת פנים, אפילו הקפל של הסנטר, הוא כמו רצון גדול למצוא משהו שאני מכירה.…
-
אני מרגישה כמו אמא בתחפושת
להיות אמא, להתנהג כמו אמא, אבל עדיין לא להרגיש כמו אמא. זאת התחושה הזאת שכאילו לקחו ילדה-נערה-בוגרת נתנו לה ילד בידיים ואמרו לה: "קחי, מעכשיו את אמא". אז היא לקחה את התינוק, ביצעה את התפקיד הכי טוב שהיא יכולה, קיבלה על זה מלא מחמאות, אבל בלב שלה עמוק פנימה היא עוד לא מרגישה כמו אמא. היא יותר מרגישה כמו מטפלת מסורה, כמו מישהי שמגלמת תפקיד, כמו ילדה-נערה-בוגרת ששמה על עצמה…
-
מחשבות שבת בבוקר
קטנה, קטנטונת, מתוקונת, קוקית, יפיופית, וחיוכית אין די מלים לתאר אותך נעמי.
-
"אהבה ועוד"
כשאני כותבת ליהונתן, אני רוצה לפנות אליו "יהונתן אהובי" ומיד מוחקת בבהלה. מוזר לי. עד עכשיו היה זה בן זוגי שנהגתי לכנותו כך ובכלל, אי אפשר להשוות בין שתי האהבות. הן שונות ומיוחדות, כל אחת בדרך שלה ובעוצמה שלה. עם יהונתן זה אהבה ועוד. אהבה ועוד הרבה מאוד דאגה. אהבה ועוד המון סימני שאלה לגבי המשך הקשר. אהבה ועוד חרדות לגבי תפקודי בקשר הזה. אהבה ועוד מחשבות על האם מחבקים…
-
כמה אהבה
מתי זה בדיוק קרה, מתי התאהבתי? אני לא יודעת להגיד, אבל זה בטח לא קרה ברגע הלידה... כשפגשתי אותו לראשונה, כמה שעות ספורות לאחר הלידה שהרגישו כמו חיים שלמים, הרגשתי הרבה דברים, התרגשות, גאווה, פחד, אשמה, בלבול, כאב, כמעט הכל, רק לא אהבה.
-
ילדה שלי, מתוקה שלי… אני כל כך אוהבת אותך
ילדה שלי, יפה שלי, מתוקה שלי... אני כל כך אוהבת אותך, אם אני לא אגיד את זה בכל רגע אפשרי פשוט אתפוצץ. העיניים המדברות שלך סוחפות אותי עמוק לתוכן, ואני מרגישה שאני יכולה להיעלם, לשקוע ברוך ומתיקות... החיוך המדהים שלך קורא לי לבוא אליך, קרוב קרוב, להניח את ראשי בין זרועותיך השמנמנות, להתמסר...
-
הילה בת חודש
מזל טוב הילה ! את כבר בת חודש. קודם כל – את כבר הילה. כבר לא "חבובה" וגם לא "התינוקת". יש לך שם, והוא יפה והולם אותך. ואנחנו משתמשים בו... את כבר בנאדם נוסף שחי איתנו בבית. ומרגישים בנוכחות שלך עד מאוד... מצד אחד – נראה לי שעברו מאה שנה מאז הלידה. כבר קשה לי ממש לזכור איך נראו החיים שלי בתור אישה בהריון. מה עשיתי, איך נראיתי, מה לבשתי,…
-
אני אסירה בחיק האמהות, אסירת תודה
מישהי אמרה לי שכשנולד ילד, עולה סף המתח ואנחנו מגיבים למצבים חדשים מתוך פחד. לכן, אנחנו בורחים לתגובות האוטומטיות מתוך לחץ וזה לוקח קצת זמן למערכת להתייצב. אני מרגישה שזה כל כך אמיתי, אני רוצה לעוף עכשיו ואי אפשר, אני מגלה שרק הכתיבה נותנת לי כנפיים . אני אסירה בחיק האמהות אסירת תודה שחלקת עימי הזדמנות לגעת בנבכי עצמי שוב ושוב