חברות ובדידות אחרי לידה
גם אם לפני הלידה לא הרגשנו צורך בחברות, אחרי הלידה הכול משתנה. הבידוד בבית, התהליך הרגשי שאנחנו עוברות, הטיפול האינטנסיבי בתינוק, מבקשים חברה של נשים שנוכל להיות איתה. יחד עם הצורך, נדמה שהעולם ממשיך בשגרתו, מה שמעצים עוד יותר את תחושת הלבד. כאן אנחנו מדברות על זה.
-
להרגיש לבד אחרי הלידה
אני מסתכלת על הזקיפות של החיטה, ויכולה לשים לב שזה שונה מהשפיפות שלפעמים עולה עם תחושת הבדידות אחרי הלידה. הרי לפעמים תחושת הלבד מעלה התכנסות, התכרבלות, הנמכה, נרפות. מין רצון להיכנס לתוך המיטה ולהתכסות עד שהתחושה תעבור. אולי הזקיפות של החיטה מבטאת איזו קבלה רדיקלית, מין תחושה שלא משנה אם אני היחידה שמרגישה את זה, אין בי בושה או חשש לגבי מה האחרים יגידו. אולי זאת התחושה שגם אם אף…
-
איזו עירייה מסבסדת פעילויות לאמהות ותינוקות עד 40 ש"ח?
מי שהייתה אחרי לידה יודעת עד כמה הבידוד החברתי בתקופה הזאת הוא קשה, בלתי נסבל ולא אנושי, כיצד בבת אחת אנחנו נזרקות מחיים חברתיים מלאים אל ארבע קירות. היא יודעת עד כמה אנחנו מרגישות הרבה יותר טוב ברגע שאנחנו פוגשות עוד אמהות להעביר איתן את הבוקר. המענה לבידוד הזה הוא פשוט - יצירת מקומות מסובסדים לאמהות אחרי לידה, המעניקים מענים לצרכים שלהן. וזה, התפקיד של המדינה.
-
אני בהריון עם שני תינוקות ואין לי עזרה
אני קצת כועסת וקצת מבינה. אני אם לשני תינוקות -בני שנה ושנתיים ואופס, גיליתי שאני שוב בהריון! (אני בחודש שביעי). הוריי גרים רחוק ממני ומשפחתו של בעלי לא נרתמים לעזר כלל. אני מוצאת את עצמי מצד אחד כועסת על כולם על כך שאמא שלי לא באה לעזור ומשפחתו שגרה קרוב לא תומכת. ומצד שני מבינה- זה לא בעיה שלהם המצב שאני נמצאת בו כרגע (רושמת 'אני' ולא 'אנחנו').
-
נשארתי לבד | אחרי לידה
אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי? הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד. בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו. נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל…
-
אני אחרי לידה, למה אני צריכה להעמיד פנים שהכול בסדר איתי? למה אני צריכה להעמיד פנים שהכול טוב?
טוב, הרבה זמן שלא כתבתי ושוב אני מוצאת את עצמי בשאלה אחת גדולה- למה אני צריכה להעמיד פנים?????? למה אני צריכה לשחק אותה שהכול טוב ושהכול וורוד כשבתוך תוכי לא ממש מרגיש לי טוב ? אז ככה, כבר 8 חודשים אחרי לידה בקיסרי לא מתוכנן ולא רצוי ועדיין לא משלימה איתו שזה קרה בקיסרי. אופס, לא הייתה ברירה, אבל מה עדיף? עדיף חיים חדשים שברוך ה' צוחק מחייך וגורם לאושר,…
-
הרגשת בדידות
אני כבר כמעט חודשיים וחצי אחרי וברוך השם הכל תקין. רק שיש ימים שאני מוצאת את עצמי נשארת בבית, כי נמאס כל יום לצאת מהבית בשביל לא להיות. חשוב ביותר לציין שאני לא גרה קרוב לאמא או למשפחתי, אני גרה קרוב לחמתי ולגיסות שלי. רק אופס, כמה חבל שאף אחת מהן אפילו לא פעם אחת התקשרה ושאלה אם אני צריכה משהו???? או שאלה אם בא לי לבוא איתן, אם הן…
-
חברות
אני עומדת לכתוב על נושא שלפעמים מביך לדבר עליו. כמו לדבר על כמה אני מרוויחה בשיחת סלון רבת משתתפים, זה מביך במיוחד כשאת יודעת שזה ממש לא הרבה. בדידות. הכל התחיל בסוף שבוע אחד, בו שכבנו לנו על הגב במיטת הנוער הנשכחת שלי בבית הוריי. התבוננו בתקרה הלבנה והתחלנו לחלום חלומות. אני אמרתי שבגיל 25 אני רוצה להיות נשואה. אתן הסכמתן, מה זאת אומרת? בגיל 16 כל מה שמעל 20…
-
חברות היא מצרך נדיר, בעיקר כשאנו הופכות לאימהות
מעולם לא הייתי טיפוס עמוס חברות, תמיד נדדתי בין קומץ של חברות טובות, כל אחת במידתה, שהתחלפו, התעגלו והתמזגו חייהן בחיי עם השנים, עם הלידות, התפתחויות ובעיקר אימהות. כשהפכתי זהותי מרווקה – נשואה לאמא, העניין החברתי הפך לאישו מרכזי בחיי. חשתי צורך בשיתוף, באחווה, שמא אומר האחווה הנשית, רציתי להקשיב וללמוד, להעביר את מה שעומד בליבי לאחרות ולהפך, ליצור מערכת מאוזנת של קחי ותני שבדרך כלל מפרה ומלכדת.
-
מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות
פתאום, בגיל 30, יש לי חברות חדשות. הן אמנם ממש חדשות, אני מכירה אותן פחות מחצי שנה, אבל הגעתי איתן לרמה של אינטימיות שאפילו עם חברות של 20 שנה אין לי... אנחנו די שונות זו מזו, ובכל זאת יש לנו כל כך הרבה במשותף... יש לנו התלבטויות בקשר לאותם דברים בדיוק. יש לנו המון שאלות ועוד יותר המון תשובות שאנחנו לא ממש בטוחות איך לבחור מתוכן את זו שמתאימה לנו.…
-
ביחד
אני חושבת שאחד הדברים שנהיים מאד חשובים כרגע שאת נהיית אמא- זה הביחד. אצל כל אחת הביחד הוא שונה, ובתחומים שונים- הוא מתבטא בשילובים שונים. יש המגלות אהבה חדשה לבן זוג, יש שנזכרות במעגל החברות הישן והטוב, יש שפתאום שמות בצד את כל הקיטורים על אמא ורק רוצות את הליטוף והחיוך שלה, יש שמגלות מעגלים חדשים- חברות מטיפת חלב, מגן השעשועים...
-
הרהורים מההפגנה- אני ממש זקוקה להרגיש שאני לא לבד
בשבת היה מדהים. החלטתי שאני רוצה לצאת לצעוד ולהפגין, ולמרות שידעתי שזה הולך להיות מאתגר – עשיתי זאת. נכון, זה עלה לי בכמה נדנודים של הילה, ובקצת רגשות אשם על זה שהיא לא בבית, בסדר יום הרגיל של מקלחת אוכל ולישון, אבל הרווחתי כל כך הרבה יותר מזה... הרווחתי את האמון שלי באנשים. את האמון שלי במדינה הזאת. והרווחתי את הזכות הגדולה להיות חלק מזה. לא סתם לצפות בזה בטלוויזיה…
-
למה אנשים מרשים לעצמם להתנהג איתי ככה ?
ברה לכם פעם בראש השאלה "למה אנשים מרשים לעצמם להתנהג איתי ככה?" אני לא מדברת חלילה על אנשים שרצונם להזיק, אנשים שלא מפרגנים ופשוט לא טובים לנו. להיפך, אני מתכוונת דווקא לכאלה שהם אנשים קרובים, חברים טובים, אנשים שהיו שם ברגעי משבר וברגעי שימחה, ועדיין, לפעמים פועלים בצורה ממש מקוממת.
-
דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- חברותיי ללא די
חברתי קרן הסבירה לי שככל הנראה יש לי דיכאון אחרי לידה ושתי חברות שלה עברו את זה. סירבתי לשמוע..צחקתי ממבוכה, מחוסר ידיעה, מפחד של אי הידיעה, ואז היא התחילה ל"איים" עלי שאם לא אגש לרופא מיידית היא תצא באמצע העבודה ותבוא לקחת אותי בעצמה. שחברה שלי תצא באמצע העבודה בשבילי ??? בגללי ???