קשר אמהות ובנות הוא קשר מורכב, משמעותי, אמוציונלי, המשתנה מהרגע שאנחנו הופכות להיות אמהות בעצמנו. כאן אנחנו מדברות על הקשר הייחודי הזה, וגם את מוזמנת.
אני לקראת גיל המעבר והבת שלי לקראת גיל ההתבגרות. אני גדולה ממנה ב 36 שנים, אבל יש לא מעט דברים שאני לומדת ממנה, מתמלאת דרכה בהשראה ואומץ לגבי דברים שאני
אני כועסת על אמא שלי. כועסת עליה מאוד.
לא מצליחה להעביר את זה או להתגבר על זה.
אני כועסת על עצמי כי אני כועסת עליה. ורע לי כבר כמה ימים. אף אחד לא מבין למה, ואני בוכה ומתעצבנת, ולא טוב לי עם עצמי…
כל כך הרבה נכתב על יחסי אמהות בנות, זה כל כך מורכב ולעיתים אף מסובך, הפעם אני רוצה לכתוב עלייך, האמא שלי הפרטית.
כשנולדתי, היית בת 38, שזה מאוד מאוד מבוגר בזמן ההוא…ובכל זאת רצית בת וניסית בפעם הרביעית והאחרונה והצלחת – יצאתי אני.
נולדתי בקיבוץ, מה שאומר שבזמן ההוא בלינה המשותפת נלקחה ממך בעצם חלק מן ההורות, מן החויות של גידול הילד בעצמך, לראות אותי ישנה בלילה למשל, או לקבל אותי כשאני חוזרת מבית הספר ולשמוע את החוויות שעברו עלי שם ועוד כהנה וכהנה. בעיקר נלקחה ממך ההורות, בכך שהצוות החינוכי היה הפוסק ולא ההורה.
אמא יקרה, כבר שנים אחדות שאני יודעת שארשום לך את מה שמקנן/מתחולל בליבי, בחיי, בנשמתי, בעצמותיי, בגופי, במחשבותיי מאז שאת לא פה.
אמא, אני עצמי הפכתי לאימא ובכך הפכת לסבתא. הפז"מ האימהי שלי מתארך לו מיום ליום. הנכדה הגדולה שלך תחגוג את גיל 7 בקרוב מאוד והנכד הקטן יותר שלך, יהיה בן 4 בעוד חצי שנה בערך.
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות