
משהו בי כל כך רצה לשחרר את ההנקה, אבל רגשות האשם לא נתנו לי
לפעמים הצעד הכי אמיץ שאמא יכולה לעשות למען עצמה ומשפחתה הוא פשוט לשחרר את ההנקה. שיתוף חשוף על המסע שבין רגשות אשם לשלווה פנימית. היי לימור, קראתי את השיתוף והמילים
הנקה – מה אמהות מרגישות לגביה? האם להניק הוא הדבר הכי טוב גם עבורן? כאן אנחנו מדברות על הכול כדי שלכל אחת את האפשרות לבחור את צורת ההאכלה שהכי מתאימה לה ולמשפחה שלה.

לפעמים הצעד הכי אמיץ שאמא יכולה לעשות למען עצמה ומשפחתה הוא פשוט לשחרר את ההנקה. שיתוף חשוף על המסע שבין רגשות אשם לשלווה פנימית. היי לימור, קראתי את השיתוף והמילים

אני קוראת את מה שכתבו אמהות בשבוע האחרון על ההנקה, וקשה לי. אני מתכווצת, מבינה שזה פוגש אותי במקומות עמוקים, לא מעובדים, לא שלמים. אני מנסה לתת לאצבעות להקליד, לא לשפוט, ועולה בי קול ששואל – למה התעקשתי? למה לא הצבתי גבול?
התחלנו אני ואתה בדרך לא פשוטה, ואפילו עכשיו שאני מקלידה את המילה מתבלבלות לי האותיות פעם אחר פעם ויוצאת לי המילה 'שפוטה'. זאת תחושה שמלווה אותי מאז. היום פחות, בעבר יותר.

ואני סמרטוט, לא מחייכת, עיפה כל הזמן, בוכה מכאבים בהנקה, ולא מבינה- הלוא אחותי היתה מניקה את בתה 7 דקות, מחליפה לה חיתול, שמה אותה בעריסה לישון ו מ ש ת ע מ מ ת. לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחופשת הלידה.

אנחנו עוברות גמילה מהנקה בלילה, וזה מרגיש כמו פרידה ראשונה. נגה בת שנה ושלושה חודשים. זה לילה ראשון בלי הנקה בלילה. עוד אפילו לא גמילה מוחלטתמהנקה, למרות שגם זה כבר

איך הגעתי למצב הזה? כל כך קשה לי, כל כך חסרת אונים…
בסך הכול כשאני מסתכלת אחורה, אין שום דבר שיכולתי או רציתי לעשות אחרת.
אז למה הגעתי למקום כל כך נוראי?
כבר כמה שבועות שההנקה לא טובה לי.
היא השתנתה. היא תוקפנית יותר, תובענית יותר, ורוצה פתאום לינוק המון, ובכוח.

אמהות ממליצות על מדריכות הנקה ויועצות הנקה שעזרו להן מאוד עם ההנקה
נעים להכיר,
שמי לימור לוי אוסמי, אני מטפלת cbt-act באמהות ויוצרת האתר.
את מוזמנת בשמחה לכתוב לי באופן אישי, אני תמיד עונה.
אם מעניין אותך פרטים על תהליך טיפולי איתי, כאן תוכלי לקרוא את כל הפרטים.
ואפשר ליצור איתי אחר קשר לשיחה ראשונית והיכרות.
לתכנים נוספים, אפשר להיכנס לפייסבוק וליוטיוב.
תודה שאת פה, ואשמח לשמוע ממך,
לימור.
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות