אתה אבא עכשיו. לא פשוט להיות בנעליך עכשיו. דבר גדול נפל בחייך. אתה נרגש, נסער, ואולי גם מבולבל וחושש. ודווקא עכשיו, כשאתה כל כך צריך את בת הזוג שלך לידך, שתתמוך בך, היא עסוקה במישהו אחר לגמרי: בתינוק שלכם. אולי היא בדיוק מנסה ללמוד איך מיניקים, סביר להניח שהיא עדיין מתאוששת מהלידה, והיא ודאי עייפה מאוד, ואולי גם כואב לה.

יכול להיות שאין דבר שאתה רוצה יותר בעולם מאשר להישאר עם שניהם בבית ולהתרגל להיותכם משפחה. אבל במקום זה אתה נדרש להתרוצץ כנער שליחויות, להביא לה כרוב נגד הגודש, לקנות מוצצים וחיתולים, לדאוג שיהיה אוכל בבית ולהיות זה שעומד מול הדודה ואומר לה שזה לא מתאים שהיא תבוא עכשיו. אם לא בחרת להתחלק איתה בחופשת הלידה, אתה גם זה שצריך לחזור לעבודה ולתמרן בין עולם העבודה התובעני לבית שהכול בו השתנה.

אם זה לא מספיק, יכול להיות שאתה נחשף לרגשות לא פשוטים. למשל קנאה – גם בתינוק, שבת הזוג האהובה שלך משקיעה בו עכשיו כל כך הרבה תשומת לב, וגם באשתך, שפנויה עכשיו יותר ממך ליצור מערכת יחסים משמעותית עם התינוק החדש שלכם.

אין מה לדבר: האתגרים שעומדים בפניך, אבא חדש, וגם בפני בת זוגך, רבים ולא פשוטים. ביניהם אפשר למנות את האתגרים הבאים:

 

אתגר הסימביוזה

 כשנולד תינוק, כל מערכות הגוף והנפש של האם קוראות לה להתמסר לרך הנולד. היא מכווננת אליו, קולטת אותו באוזניים, בעיניים ובעור, עסוקה בכל מהותה במתרחש אצלו. גם התינוק מכוונן אל האם: אל אותו יצור פלאי שמעניק לו הגנה והזנה.

במיוחד כאשר האם מיניקה (אבל לא רק אז), נוצר קשר הדוק, אפילו סימביוטי, בינה לבין התינוק. זה טבעי, זה מתבקש, התינוק זקוק לכך וגם אמא; רק שבתוך כל הקסם הזה אבא חדש מרגיש לא פעם שהוא הולך לאיבוד. גברים רבים מרגישים שאמנם הם קיבלו במתנה ילד – אבל הלכה להם לאיבוד בת הזוג.

 

אתגר העייפות

העייפות – ואין דרך יפה להגיד את זה – משגעת אותנו. לא לישון זה עינוי. רובנו מגיבים לחוסר שינה בקוצר רוח, בחוסר סבלנות, בכעס ובירידה ביכולות החשיבה. כשלאורך זמן אנחנו עייפים, אנחנו תמיד "על הקצה". לא קל לנהל קשר אינטימי בתנאים האלה, ולא פעם הכעס מתפרץ על מי שנתפס בעינינו כזה שמסוגל להכיל אותו: בן הזוג.

 

אתגר מצבי הרוח

אצל נשים רבות מופיע לאחר הלידה דכדוך מסוים ונטייה למצבי רוח מתחלפים ולבכי לא מוסבר. אתה, בן הזוג, בן הזוג עומד לא פעם המום וחסר אונים מול דמעות האישה, מנסה (כדרכם של גברים) לסייע באמצעות מציאת פתרון, מגלה ששום פתרון לא מתקבל בשמחה, ולא מבין למה כל זה מגיע לך. נוסף על כך, מחקרים הראו שגם אצל חלק מהגברים מופיעים בתקופה הראשונה לאחר הלידה מצבי רוח מתחלפים ונטייה לדכדוך ולעצב.

 

אתגר הכעס

 לא רק מצבי רוח מופיעים אצל נשים לאחר הלידה; לא פעם מופיע גם כעס גדול, שהוא ביטוי לחוסר האונים שהאישה מרגישה, ולתחושה שחייה הקודמים (וגופה הקודם) נגזלו ממנה, בעוד בעלה ממשיך בחייו כרגיל.

נשים רבות מרגישות, בעיקר בשבועות הראשונים, שחלוקת העבודה שמכתיבה חופשת הלידה (הוא מפרנס, היא מטפלת בתינוק ובבית) היא ממש לא חלוקת העבודה שעליה חלמו. גם סביב זה יכול להצטבר כעס רב, ששוב נוטה להתפרץ עליך, בן הזוג, בין השאר מפני שקל יותר לכעוס עליך מאשר על התינוק.

 

אתגר הפיקוד

 כשהאישה נשארת בבית ובן הזוג חוזר לעבודה, באופן טבעי היא הופכת לסמכות המנהלת את ענייני ההורות והבית. מכאן קל מאוד להגיע למצב שבו הדיאלוג ביניכם מבוסס על חלוקת הוראות: "תביא חיתולים"; "אל תחזיק אותו ככה"; "תן לי, אתה לא מבין".

הצרה היא שפעמים רבות מדובר בכדור שלג: כשבן הזוג מרגיש לא מספיק כשיר ומבין כדי לטפל בתינוק, הוא מעדיף להתמקד בדרכים אחרות לתרום למשפחה (למשל לעבוד ולהרוויח יותר). אין פלא: כולנו מעדיפים לעשות דברים שאנחנו מרגישים שאנחנו מבינים בהם. אלא שככל שהגבר נמצא פחות עם התינוק, כך פער ההבנה ויכולת הטיפול מתרחב, ועד מהרה האישה מגלה שהיא הנושאת בעול הטיפול בתינוק באופן בלעדי כמעט (וחוזר חלילה).

זו ממש לא הדרך לטפח שותפות! עוד תוצאה של נטיית הנשים לנהל היא כעס – הפעם מהכיוון שלך, אבא. אף אחד, ובטח לא אתה, לא אוהב שמנהלים אותו, והכעס מרחיק ומנכר.

 

אתגר האינטימיות

 לפני הלידה היה לכם זמן לדבר. לפני הלידה הייתם מדברים על עצמכם. לפני הלידה השיחות האלו היו מסתיימות לעתים במיטה, בעשיית אהבה. ועכשיו? אין לכם זמן לדבר, ואם אתם כבר מדברים, זה על התינוק. במיטה שלכם או בעריסה שלידה שוכב השותף הקטן החדש במשפחה.

קיום יחסי מין אמור להידחות לפחות 6 שבועות, ואצל נשים רבות רק הרעיון להשתמש בגוף הדווי מהלידה, עם השדיים נוטפי החלב, לצורך סקס – ממש לא יעלה על הדעת. איך אפשר בכלל לחזור לאינטימיות שהיתה ביניכם קודם?

 

אז איך מתמודדים?

האתגרים האלה לא פשוטים. חשוב שתדע – וחשוב שגם את, בת הזוג, תדעי: יש זוגות שנישואיהם מתרסקים בגלל הקשיים האלה. אבל אתם, עם הרבה רצון טוב וקצת מאמץ ואמפתיה לבן/בת הזוג, יכולים להתגבר.

הנה כמה רעיונות לדברים שיכולים לעזור לכם במעבר מזוג בלי ילדים לזוג הורים:

ספרו לבן הזוג מה עובר עליכם:אם לא תספרו, הם לא יבינו. לבעל קשה להבין כמה קשה לבלות יום שלם בבית עם תינוק. לאשה נדמה לא פעם שיום העבודה שלו (שהוא חווה כקשה ומתיש) הוא גן עדן לעומת מלכודת החיתולים והציצי בבית. נסו להנהיג רבע שעה בכל יום שבה תספרו זה לזה מה עבר עליכם היום. בהתחלה זה ייראה מלאכותי, אבל אחר כך זה יכול לשנות לכם את החיים.

דברו על הפחדים שלכם: גברים רבים מרגישים שנחת עליהם עול כבד – לפרנס משפחה –

 והם חוששים שלא יעמדו בו. נשים רבות מרגישות שהן אמהות לא מספיק טובות, בעיקר בתקופה הראשונה, וחוששות שהן לא יודעות איך באמת לטפל בתינוק. שתפו זה את זה, והעניקו אישור ונחמה זה לזה.

דברו על הציפיות המדויקות שלכם: זה לא הזמן לניחושים! אם את רוצה שהוא יבוא הביתה קצת יותר מוקדם, או שמיד עם בואו ייקח ממך את התינוק לחצי שעה – בקשי זאת, אל תצפי שהוא ינחש. אם חשוב לך שהיא תקבל את פניך בחיוך או סתם תיתן לך רבע שעה לשתות קפה לפני שהיא מעבירה אליך את התינוק, דבר! אם את רוצה שהוא יעזור לך בלילה יותר; שהוא יחבק אותך, שהוא יגיד לך כל הכבוד, ולהפך – אמרו את הדברים זה לזה בצורה עניינית וללא האשמה.

בקשו ואל תצוו: הסבירו לבן הזוג את חשיבות המשימה שאתם מבקשים ממנו לבצע ואת משמעותה (למשל, תסבירי לו איך האמבטיה יכולה לקרב בין הורה לילד).

הגדירו מחדש אינטימיות וזוגיות: מצאו דרכים חדשות להיות ביחד, למשל לקיים יחסי מין שלא כוללים חדירה, או רבע שעה של שיחה על כוס קפה במקום הבילויים שהיו קודם.

למדו להתנצל: בין כל הכעסים וההורמונים, ייתכן שתעברו את הגבול. חשוב ללמוד לקחת צעד אחורה, ולבקש סליחה.

מילה לאמא: תני לבן זוגך את המעמד המגיע לו. נשים רבות טועות ומעניקות את תפקיד "המִשנה למחליטה" לסבתא. אל תטעי: בעלך הוא אביו של התינוק, ולכן המילה שלו קודמת לזו של אמא שלך, והוא לא בהכרח מבין פחות ממך. אם הוא חושב אחרת ממך – תני לזה מקום! ככל שתיתני לו יותר להיות שותף, תלַמדי אותו ותתייעצי איתו במקום לפקד עליו, כך תכיני לעצמך פרטנר לחיים בגידול הילדים.

זכרי שהוא עלול לחוש מאוים מהסימביוזה בינך לבין התינוק, והדגישי את היותכם משפחה ואת היותו של התינוק פרי האהבה של שניכם. כדאי מאוד למצוא חלקים משגרת הטיפול שיהפכו להיות נחלתו של בן הזוג ויעזרו לו ליצור קשר עם התינוק, למשל האמבטיה בערב, ההרדמה או האכלה מבקבוק חלב שאוב.

 

כמה מילות סיום אליך, אבא

אבא, אם קשה לך בימים אלה, העצה הכי טובה שאפשר לתת לך היא לקחת אוויר ולהבין שזה לא תמיד יהיה ככה: המערך הזוגי שלכם עבר טלטלה, החיים שלך השתנו כהרף עין, ושינוי גדול ומהיר הוא תמיד קשה. זה ייקח זמן, אבל החיים ייכנסו למסלול. תהיה לכם שגרה, יהיה מערך תפקידים, ותבין יותר מי נגד מי. בסופו של דבר, ואת זה יגיד לך כל הורה מנוסה שתשאל, הכול ייראה פחות מבהיל.

חשוב שתזכור, בין הכעס, הבלבול והמבוכה, שהלידה שינתה את חייה של בת זוגך הרבה יותר משהיא שינתה את חייך שלך. לא קל להיות בן הזוג שלה כרגע: היא סובלת ממצבי רוח, כעוסה לא פעם, מותשת, נראית אחרת ונשמעת אחרת. אבל זה רק השלב הראשון. הזמן יחלוף, ואם תדע לקבל אותה כמו שהיא, להבין אותה ולתמוך בה – היא לא תשכח לך את זה לעולם.

 

** מור אסאל, ממחברות הספר "מלידה ועד גיל שנה – המדריך הישראלי המלא לטיפול בתינוק" (הוצאת מטר) היא אמא של יונתן, אביטל ויואב, וכתבת ותיקה במדור ההורות והמשפחה ב"לאשה. לדפדוף בתוכן העניינים ובפרק לדוגמה

עוד אמהות כותבות:

אהובי / שירה דרוקר

הפעם אני פונה אליך איש/ לי-את דנקר, מאמנת אישת

זהו, נגמר החופש/ עינת דורפן

מאז שאנו הורים, כבר פחות מסתכלים אחד לשני בעיניים/  רעות שלומי רסלר

מה הצד של ה אבא בתוך המשבר הזה?/ רות שלו

את מוזמנת להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה