חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך קיבל אמא כמוני…

 

ילד שלי….

אני רוצה לבקש ממך סליחה,

אני רוצה להגיד לך שאני מצטערת…

אני לא רוצה להגיד,

אני רוצה לצרוח!!

אני רוצה לצרוח שאני מצטערת!!!!

 

אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך, יפה כמוך, רגיש כמוך, עדין כמוך, קיבל אמא כמוני…

אמא שכלל לא הייתה בטוחה שהיא רוצה להיות אמא, בטח לא בשלב הזה…

אמא כל כך לא מנוסה בדברים בסיסיים של החיים כמו עבודה, מאמץ, חריצות, חיסכון, תכנון….

אמא  כל כך לא בוגרת….

אמא שלקח לה זמן …שזה לא בא כמו בספרים…פרץ טבעי של נכונות להקריב הכל….

אמא שעדיין מתרגלת….שנה אחרי הלידה….לסטטוס של אמא….וזה עדיין קשה לה לפעמים….

אמא שרואה את ההתקדמות, את ההטבה, אבל עדיין, כל פעם שיש סיטואציה כמו היום, של בכי היסטרי ולא ברור שלא מפסיק….של חברים שנהנים על חוף הים ואני בבית, עייפה ומשועממת….בכל פעם כזאת שוב העצב קשה לה….

אמא ששומעת על אמהות אחרות שגלשו לתפקיד האם בטבעיות והיו מוכנות להקריב את עולמן, את גופן, את כל מה שצריך- ואמא שלך לא, לא מוכנה לוותר על חלק מהדברים האלה וקשה לה…

 

אני יושבת כאן…ממררת בבכי וכותבת…בוכה ולא בטוחה למה…האם מגעגועים לחיים שהיו? לאישה שהייתה? לילדה שהייתה?

האם מרגשות אשם כלפי תינוק מדהים שמגיעה לו אהבה טובה יותר מזו שלי יש להציע לו?….

האם מהבלבול וחוסר הודאות המפחידים לגבי העתיד? המקצועי? האישי? הכלכלי?….

האם מהיום יום שנהיה קצת מעייף ולא חופשי?

אתה כזה תינוק מדהים, מתוק, אני מרגישה את הטוב לב שלך, את הקריאה הנוגעת ללב שלך אלי,  לאמא, שלפעמים אני כנראה לא עונה לה בצורה מספקת בגלל האדם שאני, האישה שאני, האמא שאני….

אני מוצאת את עצמי מתחבטת ברגעי בכי כאלה בשאלות מפחידות…מפנה מבט לשמיים ושואלת את אבינו שבמרומים- “לא טעית?! לא התבלבלת?! כל כך הרבה נשים טובות מתפללות לילד, לפרי בטנן לתת לו את כל כולן ואתה סוגר את רחמן ולאחת דפוקה כמוני הבאת כזה תינוק מושלם?! לא מגיע לו אמא עונש כמוני!!! אני לא מצליחה להיות לו האמא הטובה שמגיעה לו……

אולי אחד הדברים הכי קשים, הכי מעוררי אשם הוא- שאני אפילו לא מרגישה שאני רוצה להיות האם הזו, שמוכנה להקריב את עצמה, שמוכנה להיות בראש ובראשונה אמא ואחר כך כל השאר (אישה, חברה, מאהבת ועוד) אם בכלל….

מגיע לך יותר ילד שלי, ואני לא יודעת איך לתת לך את זה…

אני מצטערת!!!!!!

 

* לבלוג של 'הכי אמיתית'


אמהות נוספות כותבות על רגשות אשם באמהות:

לא התאהבתי בה | אחרי לידה / רויטל

קריסה אימהית / לימור לוי אוסמי

אשמה תמיד / ענת גל און

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

קבלי בחינם תכנים שיעזרו לך להרגיש מובנת:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× טיפול וליווי רגשי לאמהות