הנקה
הנקה - מה אמהות מרגישות לגביה? האם להניק הוא הדבר הכי טוב גם עבורן? כאן אנחנו מדברות על הכול כדי שלכל אחת את האפשרות לבחור את צורת ההאכלה שהכי מתאימה לה ולמשפחה שלה.
האם ההנקה היא לא חלום האמהות שלי ?
בלידה הראשונה לא הצלחתי להניק. בתוך כל סבך הרגשות בהן "שחיתי" אי ההנקה שנחשבה בעיני מהות האמהות (איזו שטות!) הפילה אותי עמוק יותר מהמקום בו עמדתי אז לתוך הדיכאון שאחרי הלידה.
המומלצות: המלצות על יועצת הנקה / מדריכת הנקה
אמהות ממליצות על מדריכות הנקה ויועצות הנקה שעזרו להן מאוד עם ההנקה
אולי יעניין אותך לקרוא גם
להרגיש לבד אחרי הלידה
אני אמורה
הוא לא רצה לינוק, פשוט לא רצה, ומשהו בלב שלי נמחץ
צריך תנאים להנקה- תובנות אחרי לידה שניה
אני אחרי לידה (כמעט שלושה שבועות) ויש לי תובנות רבות על המון דברים. אז אתחיל מן ההתחלה – הנקה בבית חולים. אציע מספר הצעות פשוטות
הפסקתי להניק כדי שאוכל לפתח כלפיה חום ואהבה
בחיים שלי לא חשבתי שכך ייראו השבועות הראשונים של אחרי לידה. איזו טלטלה רגשית מטורפת. אתמול בלילה בזמן שהנקתי אותה את אחת ההנקות האחרונות שלנו, חשבתי לעצמי שמזמן לא הרגשתי כל כך ילדה קטנה בעצמי, כל כך אבודה, לא יודעת וחסרת אונים ומצד שני מסתכלת על הייצור הקטן ונפעמת מהמחשבה שהיא שלי. נוצרה בצלמי.
אולי יעניין אותך לקרוא גם
איך את יכולה לזהות שאת בזוגיות שמחלישה אותך?
ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים
"נפטרתי מהילד"!
גמילה מהנקה: הצלחתי לגמול מהנקה, וזה לא היה נורא
ועכשיו הוא מתחיל "גן". מסגרת. אחרי שנה + עם אימא בבית, אני צריכה "למסור" אותו למישהי אחרת שתגדל אותו במקומי, שתראה את כל הדברים החדשים שהוא עושה ואני רוצה לתת לו התחלה רכה ככל שאפשר. בלי להיות תלוי באמא לשעת הצהריים שלו בגן. אז זהו, הוא צריך להירדם בלעדיי ואני זו שצריכה לעשות זאת. לא אבא.
אולי יעניין אותך לקרוא גם
עילאי בן שנה (כמעט)
רסיס של רגע מתוך אלפי רגעים, אחרי שהפכתי לאם
למה אני לא אמא אדמה?
הנקת תאומים: סיפור ההנקה של התאומים שלי
סיפור ההנקה שלי מתחיל למעשה בעובדה שחיינו באותו זמן בהונגריה, והוחלט שאלד בהונגריה. בשלב מוקדם יחסית בהריון, הבנתי שאני הולכת לניתוח קיסרי, תמרי היתה במצג רוחבי והיה ברור שהיא לא זזה משם, כי אין לה לאן. מאותו הרגע, התחלתי לחפש בצורה אובססיבית ממש חומר על הנקת תאומים.
הנקה: האישה מאחורי הפטמה
הנקה היא פלא. פשוט נס. איך אפשר להסביר אחרת את המקצוענות הטבעית הזאת של תינוק רך? כאילו עבר סדרת אימונים שהכינה אותו לרגע בו יפגוש את פטמת אמו... ואיך אפשר להסביר אחרת את העובדה שהחלב של כל אם מותאם אישית לתינוק שלה? ואפילו משתנה יום יום בהתאם לצרכיו?
ח"כ דנון, מה הקשר בין הצעת החוק שלך לעידוד הנקה ?
בתדהמה והשתאות גדולה שמעתי על הצעת החוק שעברה את הקריאה הטרומית השבוע ותועבר להמשך הכנתה בועדת עבודה, רווחה ובריאות. התדהמה היא על הרבה חלקים בהצעה ועל עצם ההצעה עצמה. נשאלת השאלה מדוע בכלל צריך לחוקק חוק לעידוד הנקה?
איך פוגעת בנו הצעת החוק לעידוד הנקה?
אין ספק בליבי שהכוונה העומדת מאחורי ההצעה לעידוד הנקה, הינה כוונה טובה שמטרתה להיטיב עם בריאותן של תינוקינו, אך ברצוני להסב את תשומת ליבך שההצעה הפרקטית לעידוד הנקה, כפי שהיא מתבטאת בסעיף 5, נתפסת כפוגעת ו/או לא יעילה מבחינת נשים רבות.
ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים
ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים....
בהיאבקות על ההנקה יש אלמנט של גאוותנות
נפגשתי עם שתי יועצות הנקה מטעם בית החולים, הנקתי רוב שעות היממה, נשברתי רק פעם אחת בבית החולים והיא טעמה בפעם הראשונה והאחרונה עד כה את טעמה של תרכובת המזון לתינוקות. בכיתי וצעקתי כאשר היא ינקה מהפטמה הפצועה, נשכתי לעצמי את השפתיים עד זוב דם בשביל לא לשחרר צעקת כאב שתבהיל אותה ותיצור התניה שלילית לשד.
הנקה שהתחילה בקושי וכאב ולבסוף הסתיימה קצת אחרי גיל שנתיים
בבית המשכתי להניק ללא הגבלה וגם לשאוב. כ"כ כאב לי, שאמרתי לעצמי: "עכשיו אני רוצה אפידורל!" אך בכל זאת המשכתי להניק. לבסוף, הזמנתי יועצת הנקה שאישרה שאכן יש לי חלב בשפע, אך לא הועילה לי בעניין הכאבים. כשנטע היתה בת 10 ימים בלבד, כבר לקחתי אותה לרופא ילדים כדי לבדוק אם יש לה פטרייה או לשון קשורה. הרופא שלל זאת, אך שלח אותנו לבדיקה דחופה בחשד לצהבת... יועצת אחרת הורתה…
הנקה או אי הנקה ? (או "למה להשאיר את הספר החדש בסלון")
ואני עייפה, כל כך עייפה, אין לי כח להניק אותה, מעיזה לחשוב בליבי על הפסקת הנקה וחולמת על קופסאות של סימילאק, אני ממש רואה אותן מחייכות לעברי, והבקבוקים, יש כאלו בקבוקים יפים היום, וורדים, סגולים, פרחוניים אני חולמת לעצמי, ואז בזווית העין אני רואה אותה מסתכלת עליי דרך משקפיה השחורים וכאילו יוצאת לה מהספר וגוערת בי, "איך את מעזה ? בשביל מה הבאת ילדה לעולם אם אינך מתכוונת להניק אותה…
