אמא טובה דיה

אמא טובה דיה: איפה האמא המושלמת שרציתי להיות?

"אמא טובה דיה"- ויניקוט טבע את המשפט הזה. כלומר, מה שמספיק לתינוק בשביל לצמוח ולהתפתח באופן תקין, הוא אמא טובה מספיק, כלומר אמא לא מושלמת, אך כזאת שתדאג לצרכים הפיזיולוגים והנפשיים של ילדה ותדע גם לעשות ולבצע אותם במינון. הוא הכיר בכך שאמא לא יכולה לספק לתינוק את כל צרכיו. לא "לחנוק" יותר מידי, לתת לתינוק לצמוח מתוך התסכול, מתוך הקושי ולא להיענות לכל צרכיו באופן מידי.

אך במציאות היומיומית האמיתית, זאת שאנחנו קמים אליה כל בוקר, זה לא תמיד ככה. רגשות האשם בתור אמא מציפים אותי, איפה האמא המושלמת שכל כך רציתי להיות? זאת שחיה לה בפנטזיה.

זה אפשרי להיות האמא המושלמת הזאת?

האמא שאהיה, שלא דומה בדברים שאני שונאת לאמא שלי, זאת שמכילה, שסבלנית, שקוראת ספר כל יום לפני השינה, מפרגנת, שמבשלת כל יום ארוחה חמה ובריאה. וכמובן מחייכת. שלא מתלוננת שיש בלאגן ותמיד מתאים לה שיבואו חברים. זה אפשרי כל המושלמות הזאת?

עניתי לעצמי כבר אלף פעמים מאז שהפכתי לאמא, שלא, זה לא אפשרי. וטפחתי לעצמי אינספור פעמים על השכם באומרי: "את עושה את זה הכי טוב שאת יכולה ברגע הזה". אז למה אני לא מאמינה לעצמי כל הזמן? אז למה אחרי שאני אומרת משהו קשה לבתי, כשאני מבקרת, לא מפרגנת או ממש מתעצלת להכין ארוחת צהריים (כי לא בא לי) רגשות האשם אוכלים אותי.

וזה ברור לי  שעוד כמה שנים היא תשב אצל הפסיכולוג ותגיד איזה אמא הייתה לה. ושהיא יצאה ככה וככה כי אמא לא עשתה מספיק טוב. כל משפט שאני אומרת לה אני חושבת על הביטחון העצמי, על העצמאות שלה ועל כל הדברים שאני רוצה שיהיו לה. האם אני מאפשרת אותם? האם אני נותנת לה קרקע פורייה לצמוח עליה? נותנת לה ספייס ובאותה מידה שמה גבולות?

אני רוצה לדעת שאני עושה את הכי טוב שאני יכולה בשביל הילדים

אוףףףףף לא רוצה להרגיש ככה, בוחרת להרגיש אחרת. בוחרת כמו שויניקוט אמר להיות "אמא טובה דיה" ומה שיהיה יהיה. לדעת שאני עושה את הכי טוב שאני יכולה בשביל הילדים שלי מתוך אהבה אמיתית. ובגלל שאני גם בן אדם – יצור אנושי. אני כועסת, צועקת לפעמים, עייפה, מתעצלת, שוכחת, לא מכינה צהריים, מדברת בטלפון או עסוקה בשלי בזמן שאני יכולה להעביר איתם זמן איכות. כי ככה אני וזה מה יש.

כנראה שלא סתם הם קבלו אמא כזאת. שיש בה הכל לטוב ולרע ושאין אמא מושלמת! בסוף, לאחר כל הבלבולי מוח שלי עם עצמי, כשהבת שלי אומרת לי: "אמא אני אוהבת אותך", אני מקבלת אישור לזה שכנראה בכל זאת אני עושה את זה טוב דיו.

כתבה: עלמה

**

מחפשת ליווי רגשי אחרי לידה?

רגשות האשם והרצון להיות אמא אחרת, טובה או מושלמת יותר, יכולה לחורר את חוויית ההורות ולהפחית את יכולת ההנאה וראיית הטוב. ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים אחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האשמה והאתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי. כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לכתוב לי לווטסאפ.
**

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אולי לעולם לא אהיה האישה ש.. / תניה תוויל
אני אמא הכי טובה.. שאני יכולה / אפרת דבוש נאור, פסיכותרפיסטית גופנית
תודה לעצמי, כי אני האמא הכי טובה שאני יכולה / עידית סברדליק

**

את מוזמנת להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?