היריון

הריון שני. זהו פוסט שיש בו ניסיון כן וכואב של חני סער לפרום את סבך הרגשות שמלווה את תחילתו של ההריון השני שלה: התחושות המעורבות, הפער בין הראש ללב, הזיכרונות

תמה נולדה ביום שלישי, א' טבת, נר שמיני של חנוכה, 27/12/11 בשעה 5:30 לאור בוקר ראשון. היא היתה יפה ושקטה, תינוקת ישנה. לקחתי אותה בזרועתיי עטופה וחיבקתי וליטפתי ונישקתי ודיברתי

שוב זה קורה… שוב איחור במחזור, בדיקת הריון, שני פסים….כל הדאגות והחששות שקדמו לבדיקה נעלמו והחליפה אותם שמחה גדולה- עוד חיים נוצרים בתוכי!

זה לא היה מתוכנן.

לפני כ 4 חודשים מאוד רצינו והפסקנו עם הגלולות, אבל אז השיקולים הכלכליים גברו על הרצון והחלטנו לחכות. הקטנה שלנו רק בת שנה ו 3 חודשים, איך נסתדר עם 2 תינוקות בבית? עלויות של גן, סימילאק, חיתולים וזה רק בשוטף… עוד לא הספקתי לחזור לגלולות וכבר זה נקלט.

בהריון הראשון זה לקח כמעט שנה, לא חשבתי שהפעם זה יקרה כל כך מהר, לא הייתי מוכנה לזה! האמת, שהרגשתי ברגע שסיימנו לעשות אהבה… הייתה לי תחושה שלא ניתנת להסבר, תחושה שלא הייתה לי בהיריון הראשון ובחרתי להתעלם ממנה…

נשים אחרי לידה לא משוגעות. לא מטורפות.

נשים אחרי לידה עשויות לחוות, טלטלות פיזיות קשות מנשוא וחוסר מקום מוחלט לטלטלה הרגשית. זה קורה גם לאלו שיש להן תמיכה נפלאה, רגשית, נפשית, פיזית וכל השאר.

זה לא תלוי בסביבה שלהן והסביבה לא תמיד יכולה להגיש עזרה כי יולדות לא תמיד מסוגלות לקבל עזרה. וזה בסדר גמור.