הריון

קטגוריות נוספות בנושא הריון:

מחכה לך

מאת : אמא לשניים ועוד אחת בדרך

25 בדצמבר 20150 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

יפה שלי, זהו – הפרידה קרובה, והפגישה בינינו גם. עצב מהול בשמחה. עצב על כך שיותר לא ארגיש אותך ברחמי, רק רק שלי. שמחה גדולה וציפייה ענקית, לראות אותך, להריח, לחבק, לתת חום שונה מברחם. לעטוף אותך בידיי, להניק ולהזין אותך. היה לי ברור שהלידה הזו תתחיל כשתיים שקדמו לה – צירים שמתחילים ודי מהר […]

לגדל אימא בבטן

מאת : הדס פורת

16 בדצמבר 2015תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, יומן הריון, עמוד הבית

בימים שלא נפגשנו הרגשתי איך הן וחוכמתן חיות בתוכי, איך הן הופכות, לחבל הטבור שלי, למקור הכוח שלי. הרגשתי איך אני מתמלאת בהן, ומתרחבת, הגבולות היטשטשו לא ידעתי היכן אני נגמרת והן מתחילות, הייתי אחת וכולן חיו בתוכי, עם מכלול כישוריהן, כישרונותיהן. היה לי כח להזיז הרים, לא היה דבר שלא יכולתי לעשות, ריחפתי מעל המצבים, בתהפוכות החיים עם בטני הטופחת כמחולל סופי. והיא התעגלה בתוכי, סופגת כל מילה, כל תנועה כל הרגשה. יכולתי להרגיש איך היא מתפתחת ומשמינה ומחכימה. מקפלת לקרבה את כל הצבעים, הטעמים, הצלילים. הרגשתי אך היא הופכת לאישה קטנה, נבונה, קוסמופוליטית, ואני לאימא, אימא עילאה.

דובת  חורף

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

14 באוקטובר 20154 תגובות

מתוך יומן הריון

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

מה ביקשתי מהדולה שלי – תובנות לפני לידה שנייה

מאת : יפעת פרס

8 באוקטובר 20159 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, עיבוד חוויית הלידה, עמוד הבית

אני מניחה שהקושי הזה נבע מכך שכל דבר בלידה הקודמת מקושר אצלי לטראומה, ל'רע', לכישלון. הדולה, הספרים, היוגה, החלום על הלידה הטבעית. לשמחתי, אחרי תהליך העיבוד שעברתי הצלחתי גם לחוות ולהבין מה כן היה שם, מה היו הכוחות שלי, מה תמך בי, מה עזר והיה חשוב, ובעיקר מה היו הניסים שלי. בהחלט אפשר להגיד שאחד הסימנים של עיבוד נכון וטוב הוא שסיפור הלידה מכיל בתוכו לצד הקשיים גם את שאר הדברים שהמערכת שלנו לא זכרה וסימנה. אז מה שביקשתי מהדולה שלי הפעם היו הדברים שהבנתי, אלו שהיו שם בפעם הראשונה ואלו שהיו חסרים.

עיבוד לידה מרפא 

מאת : דנית צור אלמוג

29 בספטמבר 20156 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, עמוד הבית

אימהות רבות כל כך יוצאות בתחושות לא פשוטות מהלידות שלהן, כאילו סוחבות איתן משא מכביד להמשך החיים. לפעמים מדובר ברגע אחד מתוך הלידה כולה, שפשוט לא נותן מנוח, לפעמים קיים פער גדול, קשה לעיכול, בין הציפיות שקדמו ללידה לבין מה שהיה שם בפועל, ולפעמים זו חוויה טראומטית ממש, שמכווצת את הגוף והלב בכל פעם שעולה המחשבה על הלידה שהייתה, או על הלידות הבאות.

תפריט חיי..

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

17 ביוני 2015תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

רות לונה לב, מטפלת ומלווה במעברי החיים בהתמחות בהריון, לידה, הנקה והורות ראשונית.

מאת : לימור לוי אוסמי

2 ביוני 20150 תגובות

מתוך דולה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, מקצועניות מדברות, מקצועניות מדברות - ראיונות אישיים, עמוד הבית

רות לונה לב, מטפלת ומלווה במעברי החיים בהתמחות בהריון, לידה, הנקה והורות ראשונית מפרדס חנה-כרכור.

המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

28 במאי 20154 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אנחנו עוברות הרבה המון מעצם היותנו נשים. אני אישה, אני רחם, אני ילדה, אני אמא, אני אוהבת, אני מאמנת כושר, אני רוקדת, אני שמחה ,עצובה, אני אחות, אני חברה טובה, אני אישתו, אני בת להוריי , אני הכלה שלה, אני גיסתו, אני דודה ואני כל מיני אני. ובעיקר מזכירה לעצמי שיש בי כוחות גדולים כמו לביאה ואני חייבת לעבור את המסע שלי לבריאה הזו, לבריאה שהבת שלי כה מחכה לה, בעלי בן זוגי אהוב ליבי ונפשי מצפה בכליון עיניים, והיקום מחכה לנשמה הבאה שתגיח לעולם, ואני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.

ציפיות

מאת : מיכל

2 במאי 20153 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, עמוד הבית

את אמא שלי, לא תציעי לקחת את הילדה?

לא תביאי לי אוכל חם ומפנק פעם בשבוע סתם כי את אוהבת אותי?

לא תציעי שנפגש לקפה באיזה בוקר שלא אצא מדעתי מרוב מחשבות?

את יודעת שאני כועסת ושאני לא טובה בלבקש- לא תקלי עלי ותעזרי גם בלי מילים?

רונית ויגודסקי, דולה, ומלווה תהליכים רגשיים סביב נושאי הריון ולידה (B.O.T)

28 באפריל 2015תגובה אחת

מתוך דולה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, מקצועניות מדברות, מקצועניות מדברות - ראיונות אישיים, עמוד הבית

ראיון אישי עם רונית ויגודסקי, דולה ומלווה תהליכים רגשיים סביב נושאי הריון ולידה (תרפיה מוכוונת לידה B.O.T. ) בחיפה. ראיון על הכנה ללידה, הפחדים שעולים, והאפשרות להכנסת שמחה ואהבה אל תוך הלידה.

כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על סדק..

מאת : לי-את דנקר

13 בינואר 20153 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

זה לא ההיריון הראשון שלי, זה ה-7.. באמתחתי 3 לידות ורביעית בדרך טפו טפו טפו, מלח שום שמיר.

אני גם לא בת 16 אבל מאוד יפה!

אני אישה!

המון זמן חלמתי את הרגע הזה, בית ספר שלם העביר אותי היקום עד שהיהירות הנשית שלי, זו שהרתה מבלי לעפעף עד גיל 33 התחלפה בחסד של גיל 41. מילה רעה לא תשמעי אותי אומרת על אלוהימה. כולי בהכנעה אל מול גודל המעמד.

זוכרת שבאתי בכל הכוח, נחושה לא לעצור בסיבובים, להמשיך בשגרת החיים והמקצוע תוך כדי שאני מאפשרת להיריון להתרגל לקצב שלי ולא להיפך.

הספר "להיפרד לפני שמכירים"- על לידה שקטה. ראיון אישי עם יעל בשור.

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בינואר 20150 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, ספרים לאמהות

ראיון אישי עם יעל בשור מחברת הספר "להיפרד לפני שמכירים" על הלידה שקטה שעברה. הנה חלק מהראיון:
"מצד אחד, אני רוצה לעודד ולומר שעם הזמן, הדברים מסתדרים, אפשר לנשום ולהתמודד. מאידך, נשים שנמצאות מיד אחרי לידה שקטה, לא מסוגלות לראות מה יהיה בעוד 'זמן', הן נמצאות בשיא הכאב, האבל, הבלבול, הכעס. לומר להן 'יהיה בסדר' זה בדיוק סוג הדברים שלא אומרים כי מי ששם, צריכה להיות בכאב ובאבדן. אין לי בעצם מה לומר כדי לעודד ואני גם חושבת שאין איך לעודד, ולרובינו קשה להיות במקום שבעצם אין מה לעשות. נשים שחוות לידה שקטה צריכות שיקשיבו להן, שיהיו אמפתיים לכאב שלהן ולא שיגידו להן שיהיה בסדר. (אני מתייחסת לנשים כי זה אתר ייעודי לנשים, הדברים נכונים לא פחות לגברים כי להם גם אין באמת מי שיקשיב והם עוד צריכים 'להיות חזק בשביל האשה')".

שבוע 36 מתדפק לו בדלת

מאת : מיטל

11 בדצמבר 20140 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שבוע 36 מתדפק לו בדלת בנקישות ארוכות.

מבקש בנחישות אישור כניסה, נותן הודעה מוקדמת- אני פה בעוד יומיים.

אני מעניקה לו את ברכת הדרך, בפחד שבקצהו מעורבלת גם תחושה שמרמזת אט אט כי בפתח עומד לו שינוי מרגש.

זו תחושה חמקמקה, שמתחלפת ומתהפכת תדיר.

התנועות שלך בתוכי 

מאת :  בטי גורן

4 בדצמבר 20140 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, עמוד הבית

התנועות שלך בתוכי

כמו גלים מתנפצים אלי חוף

אני מתנפחת

כמעט מתפוצצת

נמתחת

מכילה

חודש תשיעי

מאת : בטי גורן

24 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

חודש תשיעי הוא זמן של בין לבין

את לא כאן ואת לא כאן.

את כבר לא לגמרי בתוך ההריון

ועדיין לא פגשת את התינוקת שלך מחוץ לרחם

את עסוקה בפרידות מהיבטים שונים בחייך

ומצפה לבאות.

יש לך צירי ברקסטון היקס מרובים

שכמו מכינים אותך לבאות

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? 

מאת : שרון פלג

18 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה?????

יותר משנתיים שחיכיתי לך, ועכשיו שזה כל כך קרוב הרגשות מעורבים והפחדים פשוט לא נשלטים.

התחלנו היום שבוע 39!!! השמחה וההתרגשות אמורים להיות בשיאם, לא?? במקומם אני מלאה בפחד, חשש אפילו קצת רחמים עצמיים…. פתטי! אבל זה מה שיש.

כמעט סוף העולם- על הלידה הטבעית שלא קיבלתי

מאת : יפעת פרס

17 בנובמבר 201423 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, עמוד הבית

אני רוצה לכתוב על הלידה שבה ילדתי את בתי בכורתי. אני רוצה לכתוב עליה כיוון שהיתה לידה לי קשה מאוד. היה לי קשה תוך כדי, אבל היה לי אפילו יותר קשה אחרי. אני תוהה לגבי הסיבות שמובילות אותי לכתוב עליה לנשים אחרות ולא רק לעצמי כריפוי. אני מרגישה שיש כמה סיבות – אחת היא לשתף, לספר, שתדעו מה עברתי. יש בי רצון לאמפתיה, להבנה, להזדהות. הסיבה השנייה היא כמו צעקה בתוכי, צעקה גדולה וחזקה. זו צעקה של כאב, והכאב הזה מורכב מכל כך הרבה דברים. הכאב הזה רוצה פורקן, הוא מחפש ביטוי, רוצה לצאת לחופשי מתוכי. הסיבה השלישית שאני כותבת היא שאני חושבת שהסיפור שלי ומה שהבנתי ממנו יכולים אולי לפגוש ולתת משהו לנשים נוספות, נשים שילדו, ונשים שלפני לידה.

הבטן תופחת ואיתה המחשבות והתחושות

מאת : מיטל

16 בנובמבר 20140 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, עמוד הבית

הבטן תופחת ואיתה כמובן המחשבות והתחושות.

ככל שהיא גדלה לה, כך גובר לו דווקא הצורך והרצון לטפח את המרחב הרגשי האישי שלי- עם עצמי ובזוג.

לאתר בתוכי את הנקודות שזקוקות לשיטוט, לעיבוד, לחידוד.

לזקק את הרצון האמיתי שלי בסימביוזה הפלאית הזו שלעיתים כמו מפחידה ומאיימת ולעיתים משרה שלווה וביתיות.

היום היית צריכה להיוולד

מאת : אמא לשניים

5 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, עמוד הבית

היום היית צריכה להיוולד. כמה חששתי מהיום הזה שיגיע. פחדתי שתהליך האבל יתחיל מחדש, אבל זה לא נכון. אני חשה זרות לתאריך הזה, שממילא לפי הלידות הקודמות לא היית נולדת בו, אלא הרבה אחריו. אני חשה חיבור לתאריך הלידה שלך שהתרחש בפועל, לפני ארבעה חודשים. ארבעה חודשים מוקדם מידיי.

אהבה אמיתית

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 20140 תגובות

מתוך הריון, התבוננות, למידה, התפתחות, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

אתמול ביקרתי חברה טובה שממש לקראת לידה ויצאתי עם חיוך גדול ועם מחשבה של 'איך לא עשיתי את זה קודם?'

היא, חודש תשיעי, עייפה, מותשת ומתה ללדת כבר.

אני, אוהבת אותה, רואה את סבלה ולא בטוחה אם אני ממש יכולה לעזור, כי הדבר המרכזי שהיא רוצה זה… ללדת.

אני בכרכור, היא מחיפה. כרגע בקושי נפגשות, בעיקר בטלפון. לא שלא היו ניסיונות מפגש לאחרונה, אבל הן לא צלחו.

להיות אמא- מחשבות רגע לפני ההורות

מאת : מיטל

23 באוקטובר 20142 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

להיות אמא.

אמא אוהבת, אמא עוטפת, אמא חזקה ואמא גיבורה כל יכולה.

אלו הן בדרך כלל האסוציאציות שרצות לנו בראש זו אחר זו כאשר אנו חושבות על "להיות אמא".
כי אמא שלנו תמיד כל יודעת, כל דואגת ובעיקר כל טוטאלית.

כי אמא שלי הייתה הכול.

וכעת אמא היא בלשון עבר.

זואי. חיים. ביוונית. אבל לא רק.

מאת : ענבר לב אלי

6 ביולי 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אני זוכרת את הרגע. אני יושבת במרכז לרפואת נשים ברעננה. מחכה להזרעה, אחת מיני רבות, אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים להיכנס להריון באופן טבעי. באותם הרגעים אבא שלי בבית החולים בתל אביב, מחכה לתוצאה של הביופסיה. אני מבקשת ליצור חיים.

'אח שלי.. זה אני..' | הא', ב' שבין אחים ועוברים

מאת : לי-את דנקר

18 ביוני 20144 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

למה בעצם להתחיל את התהליך אחרי הלידה כשאפשר להתחיל אותו הרבה לפני, כשלאח או לאחות יש עוד כמה חודשי חסד יקרי ערך איתך, או אם זו לך הלידה שלישית אז כמה חודשים לפני שיופר האיזון מחדש וכולם יהיו עסוקים ב"להתרגל" ו"לתרגל" סטטוס חדש.

ישנן סיבות רבות שמהן יכולה לנבוע הכמיהה ללידה טבעית

מאת : קרן פרידמן גדסי

8 ביוני 2014תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

לא מזמן ליוויתי לידה שהתפתחה מאד מהר. בפגישות שלנו לפני הלידה היא אמרה שהיא בדרך כלל שקטה ולא מביעה את מה שהיא מרגישה ושחשוב לה בלידה הזו לא להיות עצורה. ההתפתחות המהירה של הלידה לא הותירה ברירה אלא להגיב לאינטנסיביות ולעוצמות – מה שגרם לה לצעוק ולנהום ולזוז במהירות וחופשיות – ונזכרתי כמה בדיוק הדבר הזה מרגש ומשמעותי לי.

'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'

מאת : אמא אנונימית

1 ביוני 20146 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

אני מתחמקת. ובוחרת משהו אחר והיא אומרת 'יש מבצע אולי בכל תיקחי גם את השרשרת עם דמויות הילדים' ואז היא שואלת אם הקטנים הם הלידה הראשונה שלי. ואני אומרת שלא ואז היא שואלת מה יש לי בבית. ואני משיבה שאין ומספרת שעברתי לידה שקטה של תינוק מת.

תגמרי עם זה וזהו | אובדן הריון

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20149 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

ביום שני, שבוע 9 בערך, אני מתייצבת נרגשת לבדיקה ראשונה אצל הגניקולוגית. די מהר היא מודיעה לי בלקוניות שאין דופק והעובר הפסיק להתפתח לפני שבוע וחצי. פתאום יש ואקום נוראי עד כאב בדיוק במקום ההוא בגוף שבו נשאבו אליו חיי כשנודע לי על הסרטן של אמא. היא שואלת אותי אם הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר, "כי אני מגיבה מוזר",

ליילד משפחה פונדקאית | סיפורה של מיילדת  

מאת : ורד דלאל

21 במאי 20140 תגובות

מתוך הריון, מחלקת יולדות

השלישייה מציגה את עצמה אם ביולוגית, אב ביולוגי, ואם נושאת.

העיניים מדברות על קשר חזק, בריא, תומך, מכיל, מקבל ונותן אמון וביטחון. כל מה שאישה בלידה צריכה.

בחדר קטן אישה נושמת, אמא מעסה את הגב, אבא מחזיק את היד.

הריון שלישי. נקודה?

מאת : הילה שרעף גלסר

2 באפריל 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הריון שלישי אחרי ארבע שנים מהשני. ארבע שנים שבהם עברתי מסע הישרדות אמיתי ולא הישרדותי אל תוך האישה שאני היום, מסע הישרדות נשי, אימהי, קיומי.

ופאקינג…שרדתי. ויותר מזה.

מה בין ריצה ולידה

מאת : גלית הרמן

23 ביולי 2013תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

ב 3 הקילומטר הבאים אני כבר מסוממת לגמרי, מפוצצת אנדורפינים, מרגישה את הגוף במין ריחוף נעים כאילו נע מעצמו. חלק בי מודע לדרך שכבר עברתי וחלק בי מודע לדרך שעוד נותרה לי. אי אפשר לחזור אחורה, את הריצה הזאת אני כבר לא אפסיק. הידיעה שבכל רגע אני יכולה לדעת כמה עברתי וכמה נותר לי לעיתים מעודדת ולעיתים מבאסת…
נזכרת בפניהן המאוכזבות עד דמעות של נשים לאחר המשפט : "את בפתיחה של… " נתון שיספר על מה שעברה עד כה אבל לא יאמר דבר על מה שצפוי… תוהה אם אפשר היה שלא לבדוק בכלל פתיחה בלידות, איך זה היה משפיע על המצב הרגשי של היולדת…

מתי זה נגמר? אני מתחילה להרגיש שהפעם זה באמת זהו. אני לא יכולה להמשיך יותר, אין לי כוח. שמישהו יזמין פרמדיק חתיך שיחכה לי כי אני עוד רגע מתעלפת. אני מ ת ה !!
בעודי גוססת לי בריצה, חלפו אל מול עיניי הנשים שליוויתי… כשאני שומעת אותן אומרות משפטים דומים אני מבינה שהן עוד רגע רואות את תינוקן.

ניצחון בבחירות

מאת : יפעת הרץ

23 ביולי 20133 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

יום שבת, אני נפרדת מההריון. אני נפרדת מהילד שצומח בי. הבן זוג מחבק חזק ורך ואומר שסוף התהליך שאנחנו בו עכשיו הוא בעצם הריון חדש. המילים הריון חדש משחררות ממני הכל ופורץ ממני בכי בקול שאני עדיין לא מכירה ( ואני חשבתי ששמעתי את עצמי בוכה כבר בכל הקולות האפשריים) בכי גדול ורם וממושך, בכי משחרר, מתאבל, בכי שמסיים. אני מסבירה לו שעכשיו אני לא רוצה לחשוב על הריון חדש, אני רוצה להיות עם האובדן של ההריון הנוכחי. באותם רגעים העובדה שבחרתי לא עוזרת לי ויש רק שקט רם ורעש דומם של לפני סוף. אני כל כך נוכחת מחד וכל כך צפה ומנותקת מאידך ושני המצבים מתחלפים כל הזמן.

יום א' היה קשה כל כך, עד לרגע עצמו. חיכינו המון זמן עד שתורינו הגיע, איחור של שעתיים וחצי מהצפוי וחברת נשים שכל אחת וסיפורה מרחף מעליה במסדרון שכולו סופים. הסופים קורים אגב באותו מקום שבו קורות התחלות- מחלקת IVF של בית החולים. בחדר האחיות מחייכים אלי מיליון תינוקות מצולמים, תוצאת העבודה הקשה של משפחת תהליכי הפריון. אני בקושי יכולה לשאת את התמונות ואת הידיעה שאני מהצד השני.

שחרור

מאת : אמא אנונימית

22 ביולי 20130 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

וברגע אחד של תובנה (שנמשכת כמעט עשור) מפנימה – אין אף אדם אשם במצבי פרט – אליי !

כן יקרה שלי, אני כותבת אלייך .
תעצרי – תנשמי עמוק וכדאי שתפנימי – את נושאת באחריות !

את זו שיכולה רק לבחור ולהחליט – לשחרר.

לשחרר שליטה, צפייה, אכזבה……

את זו שצריכה וחייבת (למען שפיותך ושלוות הנפש שלך) להחזיר לעצמך – אותך!!

את זו שיכולה לצאת, ליצור, ליזום, להיפגש…..

מידת ההשפעה של חוויית לידה הוליסטית על החיים שלאחר הלידה. זווית אישית

מאת : עינת דורפן

3 ביולי 2013תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, עזרה ודאגה לעצמנו

אז למה הפעם לא חוויתי את הבייבי בלוז? למה אף אחות לא ניגשה אלי ודיברה אלי כאילו שהיא יודעת בדיוק מה עובר עלי? אולי כי לא הייתי מספר במערכת?

אני חושבת שעם כל הכבוד להורמונים, בכל אחת מאיתנו פועם לב ייחודי ומיוחד, לכל אחת מחשבות וקשת רגשות ייחודי לה, וכל ניסיון להכליל את החוויה שאחרי הלידה נוגע בשטחיות נסיבתית שאינה מכילה את מלוא הדרה, יופייה וייחודה של כל אישה.

מה הפלא שעולים רגשות קשים כל כך? מה הפלא שנשים רבות חוות תחושה של בדידות ואובדן החופש?

חווית לידה הוליסטית בעיני אינה מתמצה בלידה ללא אפידורל עם כדור עם חבל, בג'קוזי או בפרימוס… חווית לידה הוליסטית היא בראש ובראשונה חוויה של הכלה וכבוד אל האישה היולדת ואל נימי נפשה ומאווייה והיא לא נגמרת אחרי שהתינוק יוצא מהרחם, היא ממשיכה זמן רב אחרי שהדופק בחבל הטבור מפסיק. ואולי גם פה טמונה אחת הבעיות- יש היום מודעות הולכת וגוברת לחוויית הלידה, ואני מאוד שמחה על כך, אבל מה קורה אחרי הלידה?

"מי גנב את הלידה שלי?"

מאת : ד"ר אומי לייסנר

3 ביולי 20130 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

בין אם ההתערבויות הרפואיות השגרתיות הונהגו במקור מפאת רדיפת בצע, שיקולי יוקרה או רתיעה מן הגוף הנשי, ובין אם הן מדובר היה במיטב הידע הרפואי נכון לאותה תקופה, השורה התחתונה היא שכפיית הניהול הרפואי של הלידה על כלל היולדות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה שלא בהתאם לרצונה, היא בבחינת החזקת רכוש גנוב. כעת הגיע הזמן להחזיר את הלידה לבעליה החוקיות.

הדרך לאמהות שלי….

מאת : קרן פתאל-ינאי

25 ביוני 20133 תגובות

מתוך הריון

והרופא המקסים אומר לי, כנראה שיש לך "אנדומטריוזיס".

"אנדומטריוזיס: היא מחלה גינקולוגית, אשר בה ניתן למצוא תאי רירית רחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, באזורים שונים בגוף. האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את רירית הרחם הם איברי הרבייה והאגן. כמו כן ניתן לעתים למצוא נגעי רירית רחם באיברים הקרובים לאברי הרבייה, כגון: שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים ובמקרים נדירים מאוד אף בריאות או במוח". (ויקפדיה)

מכאן ועד היותי אמא הדרך ארוכה כאובה עצובה מעצבנת מייאשת מכעיסה מבודדת ומתהפכת למעצימה מרגשת מלטפת מכילה אוהבת משמחת ומאושרת.
נשלחתי למחלקה בתל השומר אשר מתמחה במחלה הזו, לא הסכמתי לקבל את הבשורה הראשונה שאני צריכה לעבור ניתוח בכדי לנקות את הציסטות ומה שעוד יש שם….

נלחמתי בהחלטה הזו שנתיים.

בדיעבד, היה שווה כל רגע, להכיר אותך ולזכות בכבוד להיות אמא שלך

מאת : נטלי

21 באפריל 20130 תגובות

מתוך יומן הריון

כמו כל פרפקציוניסטית הדוקה גלשתי במסלולי הבטוח לעבר שירטוט עולמי. כאשר הווסת שלי איחרה, כך פתאום, גמגמתי בבילבול והפתעה, השתנתי על מקל דקיק והמתנתי לתוצאה. כאשר התוצאה הדהימה אותי, השתנתי על עוד מספר מקלות, אך שני הפסים העיקשים נשארו עקביים.

לא היה בי ספק לאחר ההיסטריה הראשונית שאתה ואני נשארים ביחד, אתה מבפנים לתקופה הקרובה ואני מבחוץ, מנווטת עבור שנינו.

נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 20132 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים נופלים מהגוף, נופלים במדרגות, נופלים מבושה נופלים מחולשה נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה

סיפור הלידה של אימרי דוד

מאת : גליה

2 באפריל 20137 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אני לוחצת אבל נגה לא מרוצה. היא אומרת שאני לוחצת מהגרון ומבקשת שאלחץ מהבטן. אין לי מושג על מה היא מדברת אבל אני עושה עוד מאמץ. נגה מרוצה. אחרי כך וכך לחיצות נשמע בכי קטן של תינוק קטן. התינוק שלי. אני בוכה אבל מרגישה נורמלית לחלוטין. מרגישה שבכיתי הכל כבר קודם ועכשיו נותרו בי רק דמעות אושר ועייפות ככל אמא הפוגשת לראשונה את תינוקה. מניחים אותו עליי למספר דקות בודדות כשהוא עטוף כבבושקה קטנה. הוא נלקח די מהר אל התינוקיה כי לי היה חום אימהי בלידה ולכן עליו לקבל אנטיביוטיקה ועירוי גלוקוז כיאה לבן של סוכרתית.

שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה

מאת : יפעת הרץ

17 בינואר 20133 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אתמול נפגשתי שוב עם הסטטיסטיקה. ככה, מחוץ לאוניברסיטה, היא חיכתה לי בפינה.

רופא מקסים, מרפאה נעימה, חדר חשוך, כיסא נח, רגלים מפושקות ועובר ( שאני חושבת שהוא עוברית) מתנועע בשמחה על המסך הגדול מולי. מודדים את אורכה, מודדים את עובי הנוזל בעורפה ומופיע שם מספר שלכמה רגעים לא אומר לי כלום ( על אף הסבר מפורט לו זכיתי בדיוק שתי דקות קודם לכן).

'שקיפות בינונית' אומר הרופא ואני שואלת 'מה זאת אומרת בינונית' ( אצלי שום דבר לא בינוני אדון!), והוא משיב, השקיפות לא תקינה, מסיים בעדינות חן ורגישות את הבדיקה ועובר איתי למשרד, שם ההיא של המספרים מהתיכון לא מפסיקה לדבר. ומאז, בשלושים השעות האחרונות, להוציא חמש שעות שינה טרופה, כל עולמי מתמלא במספרים ובשנאתי משכבר הימים- גב' סטטיסטיקה. אחוזונים, פילוחים, סיכויים, סיכונים, התפלגויות… שכל-כולללללם מספרים של אי ודאות מדודה היטב.

שנתיים בלי התינוקת שהייתה יכולה להיות לי

מאת : נירה טל

7 בינואר 20136 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

בבוקר נולדה תינוקת, עוברית קטנה ללא רוח חיים. דומה לדניאל שלי, עם שיער קצת יותר כהה. רצינו לקרוא לה נועה.

אני מצטערת, אבל זה לא התסריט שכתבתי לחיים שלי. בבקשה לעצור, יש כאן טעות, זה אמור לקרות למישהי אחרת, לא לי. אני לא חלק מסטטיסטיקה. אף פעם לא הייתי.

מהימים הראשונים אני זוכרת הכחשה ורצון לשנות את המציאות. זה לא היה הגיוני וזה לא היה פייר וזה פשוט לא החיים שלי. אני זוכרת מקלחות ארוכות, אני זוכרת התפרצויות בכי שלי, וחיבוקים גדולים של בן זוגי. ואני זוכרת פעוטה בת שנה ותשע שהייתי צריכה להסביר לה שאין. אין תינוקת. בשפה פשוטה. פשוט אין. מהעיניים שלה זה היה מובן – כמו שאין טלוויזיה עכשיו, ואין גלידה עכשיו, אז גם אין תינוקת.

חודש לפני הלידה

מאת : אמא לעצמי

6 בינואר 201311 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

חודש לפני הלידה – אני מנסה למצוא כמה רגעים אמיתיים של שקט ביני לבין עצמי כדי להצליח סוף סוף לחלץ מתוכי את המצוקה האדירה הזו שאני קוברת בתוך הגוף שלי כבר חודשים, קצת אחרי שגיליתי שהריתי בפעם השנייה.

לפני שגיליתי שהריתי, כל פעם נעתי ונדתי בין רצון גדול לעוד ילד לבין ייאוש עמוק רק מהמחשבה שהנה עוד פעם אצטרך לעבור 'את זה'.

ההריון הראשון היה בסך הכל בסדר. שנאתי את המעקבים של האחיות, שנאתי את ההצקות של הרופאים.

ואז הגיעה הלידה – גם אז היה לי חלום מתוק וורוד של לידה טבעית בבית או בצימר- מים מים מים. כמה אני אוהבת מים רגועים ונעימים ונעים וחמימים. כל-כך רציתי ללדת בתוך מים.

מעקב הריון מהחלומות

מאת : שירה דרוקר

31 בדצמבר 2012תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

פגשנו אצל מאיה המיילדת כבר פעמיים. הילה, התינוקת החדשה בבטן, ואני.

זה מקסים, זה מרגש, זה נפלא, זה כל כך נכון…

יש רופא שמלווה אותי בהריון הזה, נחמד מאוד, חייכן, מקבל, פניתי אליו עם המון המלצות שאכן הצדיקו את עצמן מבחינת הנחמדות. לפעמים נדמה לי שהוא יודע איך קוראים לי גם בלי הכרטיס 🙂

הוא שואל לשלומי, הוא מעיין בתוצאות הבדיקות שאני מביאה אליו, מקליד במחשב, מדי פעם מתבדח ומחייך.

בדיקות האולטרה סאונד שאני עוברת מתבצעות במקצועיות רבה על ידי טכנאיות ורופאים מומחים, שאני אחת מני רבות ששוכבות על מיטת הבדיקות במרפאתם יום יום.

כמה כיף שיש לי גם את מאיה…

שמכירה אותי. שמכירה את המשפחה שלי, את בעלי, את הילה, אפילו את זאת שבבטן.

שאיתה אפשר לדבר על הכול. על חששות, על חלומות, על תכניות.

שמבקשת רשות מהתינוקת לפני שהיא מתחילה לגעת בבטן שלי.

להתכונן רגשית ללידה ולאימהות

מאת : בטי גורן

17 בדצמבר 20120 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות

במאמר יש פוטנציאל להרגיע אותך לקראת הלידה או לתת לגיטימציה לדברים שאת חשה כאמא טרייה, להבהיר לך כל מיני דברים שיתכן ואת חשה כיום או שתחושי בעתיד, ובעיקר להמחיש לך כי יש לך המון יכולות להתמודד עם הלידה והאימהות הקרובה, כתוצאה מכך שכבר חווית אירועי מעבר רבים בחייך.

מתוך הניסיון האישי והמקצועי שלי, אני מאמינה כי ישנן נשים שמאוד עוזר להן לעבור תהליך פנימי עם עצמן כהכנה ללידה ולאימהות. הרעיון הוא שעל מנת לצאת החוצה כאמא ולהוציא תינוק מתוכן, יש נשים שעוזר להן לנבור פנימה אל תוך האמונות שלהן על עולם הלידה, על האמהות, פנימה אל תוך מנגנוני ההתמודדות שלהן בחיים עם מצבי לחץ, עם מצבי אי ודאות, עם סיומים ופרידות ועם התחלות חדשות. אני מאמינה כי הנבירה הזו פנימה, שיכולה להיות בעבודה קצרת טווח, יכולה מאוד לסייע לצלוח את אירוע המעבר בצורה טובה יותר.

האם הרופאים בלידה נגדי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

24 בנובמבר 201238 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

תשומת לב והקשבה לאחד הפחדים שהיו בי, הובילו להבנה שיש בי פחד ללדת בבית חולים. דיברור של הפחד הזה הוביל לכך שבית החולים, ומחלקת יולדות בפרט, נחווה בתחושה הפנימית שלי כמקום שבו אני נמצאת חסרת אונים אל מול צוות רפואי שנגדי, כבעל אינטרסים שונים משלי. הדימוי שעלה בי הוא שאני דבר קטן וחסר כוח אל מול משהו גדול, לבן, מרוחק, קר, מנוכר, שנמצא מולי ונותן לי תחושה שהוא היודע ואני לא יודעת,

נשים המעניקות ליווי ותמיכה במהלך 'לידה שקטה' (לידת עובר ללא רוח חיים)

מאת : שיר גלבוע

26 באוקטובר 201210 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

כאשר אישה יולדת תינוק ללא רוח חיים, היא נמצאת ברגעים רגישים, מורכבים ומבלבלים. תמיכת מלווה ברגעים אלה היא הכרחית, אך לא תמיד בן הזוג או מלווה אחר/ת מסוגל להעניק את אותה התמיכה לה זקוקה האישה, היות וגם הם נמצאים במצב רגשי לא פשוט.

יותר ויותר נשים שעוברות את החוויה הכואבת הזו בוחרות בדולה שתהיה לצידן בלידה. תדריך, תתמוך, תסביר על הליכים רפואיים, תדע לתווך בין האישה ובין הצוות ותהיה שם עבור האישה ובן הזוג לאורך הלידה.

מחיר הליווי משתנה מדולה לדולה כמו גם ארגז הכלים עימו היא מגיעה. חלקן מגיעות עם ידע בטיפול הוליסטי, מגע, דמיון מודרך, עיבוד חוויות ועוד.

מרוכזים כאן שמות הנשים התומכות בארץ ב'לידה שקטה' על פי האזורים בארץ,

בתפילה גדולה להריונות בריאים ולידות בידיים מלאות.

לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ?

מאת : שירה דרוקר

21 באוקטובר 20123 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

הבעיה הגדולה בעיניי היא שבמצב הנוכחי, שבו זכויות נפגעות מדי שעה בחדרי הלידה בישראל ובעולם, יולדות כלל לא מודעות לזכויות שלהן. לא מודעות לכך שמבוצעות בגופן פעולות בעלות השלכות עליהן ועל תינוקן, לפעמים ללא הסכמה מפורשת או תוך מסירת מידע לא מדויק שיוביל אותן "לקבל החלטה" אחרת משהיו מקבלות אם היה בידיהן את כל המידע.

מיזם חדש ! 'קו ליולדת'- לנשים שנפגעו מיחס לא הולם בלידה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באוקטובר 20120 תגובות

מתוך חופש בחירה בלידה, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, קוראות לשינוי

עמותת 'נשים קוראות ללדת', הפועלת למען חופש בחירה בלידה ולקידום והגנה של זכויות נשים סביב ההריון והלידה, הקימה את 'קו ליולדת', שמהווה כתובת עבור אשה אשר זכויותיה הופרו או שנפגעה מיחס בלתי הולם במהלך הטיפול בה.

הריון ראשון – למה לא סיפרו לי ?

מאת : הריונית

3 באוקטובר 20128 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

חודש שישי להריון. אני פוחדת. עצובה. תחושות רבות ממלאות אותי, ובעיקר מנסה לעכל את כל זה. איך תמיד ראיתי את עצמי כאישה אחרת, אחת שזוהרת ופורחת בהריון, שמדברת עם העובר שלה, מקריאה לו סיפורים ומשמיעה לו צלילים. אחת שעושה הכל כדי שיהיה קשר ושיהיה לנו נעים בתקופה הזו. בתקופה הקסומה הזו. איך לא סיפרו לי שהקסם הזה מביא איתו גם כלכך הרבה פחדים? מחשבות. חששות. לחצים. וחוסר שקט.

ואני כבר מרגישה שאני "אימא רעה". אני יודעת שזה לא בדיוק ככה, אבל חלק בתוכי מרגיש כך. אימא לחוצה, לא שקטה, איך אני לא נינוחה והרמונית ורגועה? כמו בכל התמונות שראיתי ודמיינתי.

הילה גלסר- הצגה 'יומן הריון'

מאת : הילה גלסר

20 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

'יומן הריון' זו הצגת יחיד על תהליך ההריון הראשון שלי . על התבוננות שלי על העולם תוך ההתהוות ההריונית שהתרחשה בי. פעם אני מתבוננת ופעם אני בחוויה. ובין לבין מחפשת בתוכי את האישה המתהווה, את הילדה הפנימית, את הילדה האישית העומדת להיוולד, את האמא המתקרבת, את האמא שאהיה, האמא שהיתה לי ואת העוצמה והידע שחיפשתי שנים.

"הישרדות- הריאליטי שלי"

מאת : נורית טל טנא

30 באוגוסט 201216 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עליתי על רכבת ההרים. אני ב"הישרדות" בערוץ הפרטי שלי בין אוהביי, וכמו חצי מהמדינה אני מחכה לתאריך המיוחל ה29 לאוגוסט!!! אז יוכרז הזוכה המהולל, השורד, ולמעשה השורדת זו תהיה אני!!! בלי תחמונים, בלי בריתות, ובלי אסטרטגיות. זכיתי להגיע לפיינל!!!

עליתי על רכבת ההריון הזו לפני תשעה חודשים. אוטוסטרדה של נסיעה רצופה בלי תחנות ביניים, one way ticket של חגיגת הורמונים, בחילות, עליות וירידות, מיחושים וריגושים כאלו ואחרים, בדיקות,דקירות, העמסות סוכר וכל מיני שונות ומשונות ,טרנספורמציה הנמשכת תשעה חודשים ויותר…כשהפרס הסופי להישרדות הזו היא התינוק שלי, שזה הרבה יותר ממיליון שקל. אך גם שמקבלים בוכטה של כסף, הרי שמגיעים עוד עניינים שאין לצפות להם.

האם נכון בכלל לרצות דברים בהקשר של לידה?

מאת : שירה דרוקר

13 ביוני 201214 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני מרגישה היום כשאני חולה היא כמו שהרגשתי בלידה.

אין לי שליטה על הגוף שלי. הוא כואב, הוא חלש, קורים לו כל מיני דברים, ואין לי הרבה מה לעשות חוץ מלקבל את זה.

זאת תחושה שדי מבאסת אותי.

המחשבה האוטומטית היא – תגידו לי מה לעשות כדי שזה יעבור ואני אעשה הכול!

אבל היום, כמו בלידה, הדברים כנראה יקרו מאליהם. זה לא בשליטתי ולא נתון להשפעתי או לבחירתי.

אני נזכרת בחוסר האונים שהרגשתי בלידה ולא יודעת אם אני רוצה לעבור את זה שוב. אני לא מוכנה לזה כרגע.