בקצב החיים- לימור לוי אוסמי

אני רוצה להוציא ספר. אני מפחדת.

מאת : לימור לוי אוסמי

5 במרץ 20147 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני רוצה להוציא ספר.

אני מפחדת.

אני יודעת שהוא יהיה מהמם.

אני מפחדת.

אני רוצה שהוא יגיע לכל אישה בהריון בעולם.

אני מפחדת.

אני רוצה שיקנו אותו, שיאהבו אותו.

אני מפחדת.

לחיות לפי הנורמה

מאת : לימור לוי אוסמי

25 בפברואר 201417 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רגשות אשם אחרי לידה

יש היום נורמה חברתית לגבי איך אישה אמורה להרגיש אחרי לידה. הנורמה הזאת לא נקבעה על ידי מחקרים, אלא על ידי הלך רוח חברתי מסוים, אבל היא עדיין קיימת, נושמת, בועטת ויש לה לגמרי חיים משל עצמה. לנורמה הזאת, שלא ברור לי למה ואיך היא נוצרה, יש השפעה עמוקה על חיינו, בטח השפעה שקולה להתערבות רפואית שלא לצורך בלידה.

אמא בת שמונה

מאת : לימור לוי אוסמי

12 בדצמבר 20135 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

היום לפני שמונה שנים הייתי בבדיקת מעקב 'הריון עודף' במחלקת מיון נשים בבית החולים עם צירים קטנים מהלילה, פתיחה שלוש, מתעקשת להשתחרר הביתה למרות ההפצרות להישאר ולזרז ו'ללדת כבר', רוצה לאכול קוראסון ולשתות קפה הפוך בבית קפה ולהיות כמה שיותר בבית, כי אני מרגישה שהלידה כבר קרובה.

קריסה אימהית

מאת : לימור לוי אוסמי

8 באוקטובר 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, קושי באמהות, רגשות אשם

ביום שישי האחרון הגעתי לקריסה אימהית.

מינון יתר של אמהוּת.

כזה שלא חשבתי שכבר יגיע, כי הרי אני כבר מודעת ודואגת לעצמי וכאלה.. אבל זה הגיע. גם אליי. כמובן שלא בפעם הראשונה.

מרגישה שאני מתחילה להיות קמצנית

מאת : לימור לוי אוסמי

23 ביולי 20138 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

מרגישה שאני מתחילה להיות קמצנית וזה לא בא לי טוב בכלל.

מבינה שזה שלב הכרחי הלא לתת מעצמי, כדי להגיע לאיזון, אבל זה רק במודעות שיש הבנה שזה שלב ותיכף יתאזן. בלב זה לא כיף בכלל.

אני מבינה, עדין לא לגמרי מרגישה, שאחרי שלוש שנים של נתינה ללא תמורה כספית, זה כבר לא מתאים לי יותר ולא עושה לי טוב. מבינה שזהו, כבר אי אפשר להמשיך ככה יותר, כי אחרת זה פשוט לא יוכל להימשך וחבל. זה יהיה ממש חבל.

ובינתיים, אחרי נתינה קיצונית, אני בסוג של קמצנות קיצונית. מחשבת כמה זה עולה לי (נפשית), מה זה גובה ממני (משפחתית), האם בא לי ומה התחשיב של זה.

ממש לא קל לי במקום הזה. קשה לי מאוד.

האם קושי וסבל גדול אחרי לידה הוא הפרעה נפשית?

מאת : לימור לוי אוסמי

3 ביולי 201314 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

התבקשתי להגיב להרצאתה של הדס כמייצגת את ה"שטח" דרך האתר שלי, 'נשים מדברות אמהות' שאליו כותבות נשים את מה שהן באמת מרגישות מתכנון ההריון ועד לאמהות וכמי שמלווה ומקשיבה לנשים אחרי לידה.
אני בוחרת היום לשתף את הדיאלוג הפנימי היום יומי שלי עם נושא התיוג של של קושי וסבל של נשים אחרי לידה כהפרעה נפשית הנקראת 'דיכאון אחרי לידה' ואת השאלות הפנימיות שעולות בי בהקשר הזה:

האם קושי וסבל גדול של נשים אחרי לידה הוא באמת פתולוגי?
האם ההגדרה של הסבל הגדול שאחרי הלידה כפתולוגי מסייע לנשים או אולי דווקא מחבל ברווחתן הנפשית ?

דיכאון זה לא רגש.

מאת : לימור לוי אוסמי

19 במאי 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה

דיכאון זה לא רגש.

השבוע שמתי לב שיש משהו באמירה "אני בדיכאון" או "עברו עליי ימים דכאוניים" וכד', שכמו סותמת את התחושה שמסתתרת מאחורי ה'דיכאון' שאנחנו מרגישות.

דיכאון הוא איבחון שנועד לעזור לאנשי מקצוע לטפל, הוא לא תחושה.

כאשר אנחנו משתמשות במילה 'דיכאון' לתיאור של תחושה, אנחנו בעצם לא מאפשרות ביטוי, הכרה או תשומת לב, לתחושה שמאחורי הכותרת 'דיכאון' ובכך כמו חוסמות את האפשרות ליצור תנועה אשר מתרחשת כאשר אנחנו מכירות בתחושה שקיימת בתוכנו ומבטאות אותה במרחב המתאים.

על חרטה: "אני מתחרטת שהבאתי את ילדיי לעולם"

מאת : לימור לוי אוסמי

28 באפריל 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, תחושות כלפי הילדים, תחושות מגוונות אחרי לידה

על חרטה עדיין לא כתבו לי. על חרטה עדיין לא דיברנו. האם זה בגלל שחרטה על הבאת הילדים לעולם היא עדיין טאבו כזה גדול? האם זה בגלל שחרטה היא מילה כל כך גדולה, גורפת, דיכוטומית, שלמעשה מבטלת את הבחירה הכי משמעותית בחיים שלנו? בחירה שלא ניתן להימלט ממנה אלא רק להתמודד איתה בכאב?

חרטה על הבאת ילדים היא בעצם חרטה על חיים שלמים שהיו לנו, וזאת חרטה כואבת במיוחד, שורטת במיוחד, קשה כל כך לנשיאה ולהבנה, כמו רגש גדול ועוצמתי שלא ניתן בכלל להכילו. איך אישה שבוחרת לגדל את ילדיה יכולה לחיות בשלום פנימי עם רגש של חרטה על הבאתם לעולם?

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

אמא שלא אוהבת את הילדים שלה?

מאת : לימור לוי אוסמי

22 במרץ 201328 תגובות

מתוך לכל אמא, מקצועניות מדברות, תחושות כלפי הילדים

כל כך הייתי רוצה לכתוב כמו אנתרופולוגית או היסטוריונית או סוציולוגית המסתכלת מהצד על התופעה המודרנית הזאת, שבה לחוסר אהבה לילדים אין מקום, אבל לצערי אני לא. אני לא אנתרופולוגית, לא היסטוריונית לא חוקרת אובייקטיבית (יש בכלל דבר כזה ?). אני אמא. אמא שנמצאת 7 חודשים אחרי לידה, אמא שעייפה מוות לפעמים, שנופלת לפעמים, ששורדת לפעמים, שמתה להתרחק מהבית לפעמים, שאוהבת. לא לפעמים.

אביב

מאת : לימור לוי אוסמי

20 במרץ 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה

אביב בחוץ,

נשימה חדשה בפנים.

חמסין לוהט,

עם ידיעה שהקלה משמעותית תבוא אחריו.

תחושה חדשה בגוף,

בהכרה,

בהתבוננות,

בחוויה שלי את הדברים.

המלכה

מאת : לימור לוי אוסמי

17 במרץ 20132 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה, לכל אמא

הוא ראה את הכתר

וזרק אותו.

מלכוּת זה דבר מאיים.

"את שמנה"

"את סתומה"

"לא ייצא ממך כלום".

והיא,

שמעולם לא שמה לב לכתר על ראשה,

הבטיחה להשתפר.

בכי גדול, שריטת טראומה

מאת : לימור לוי אוסמי

21 בפברואר 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

בכי גדול,

שריטת טראומה.

בכי גדול,

שריטת טראומה.

בכי גדול,

שריטת טראומה.

הגוף שלי הופך לאוסף של טראומות קטנות

לפי הבכי שלה.

מורכב

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני, אני רק אני, עם מה שאני,

לומדת, חוקרת, מתפתחת, אבל

לא יודעת הכול,

ולפעמים מרגישה שלא יודעת כלום,

כי זה מורכב.

אני רוצה ליצור

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני רוצה ליצור,

חושבת על ליצור,

ממש מרגישה את היצירה,

אבל לא יוצרת.

זה קצת כמו לרצות הריון, לדמיין הריון, לחשוב הריון, להריח הריון,

בלי לקיים יחסי מין.

אני אמורה.

מאת : לימור לוי אוסמי

16 בינואר 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות

אני אמורה להיות יותר סבלנית

אני אמורה להאכיל כל 3 שעות
אני אמורה לעשות טקס שינה
אני אמורה להחליף לה חיתול אחרי כל האכלה

מהות האמהות

מאת : לימור לוי אוסמי

2 בינואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אמהוּת, פנים רבים לה:
אי-מהוּת= אי של מהות הנוצר מהאמהות
עם האמהות נוצר אי של מהות ממש. אי של אהבה שלא הכרנו, אי של עוצמות, גדילה, עומק, התפתחות, הענקה וקבלה. מהות מסוג אחר, כזאת שמרגיש שאפשר לחוות רק עם האמהות.

אני אמא, ובדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בנובמבר 20120 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא

אני חושבת שביום שאמהות תרגשנה טוב לגבי הבחירות שלהן, זו תהא באמת מהפכה. אח, איזה טוב זה יהיה !!

דמינו לעצמכן- אמהות תוכלנה להניק או להאכיל מבקבוק, ללדת בבית או בבית החולים, לטייל בעגלה או במנשא, לחזור מייד לעבוד מחוץ לבית או לבחור בחינוך ביתי, לתת תרופות מהסופרפארם או מההומיאופטית, אמהות פשוט תהיינה חופשיות לבחור כל בחירה שהיא באמהוּת בלי שיפוטיות וביקורת חברתית. וגולת הכותרת – אמהות תוכלנה להרגיש טוב יותר עם כל רגש שמגיע – שמחה ועצב, אובדן ותקווה, תסכול ואושר עילאי, ייאוש והערכה עצמית. הכל הכל יהיה בסדר, ללא פחד או חשש של שיפוט פנימי או חיצוני. אהההה… עונג ממש.

בתוך הפנטזיה הזאת שלי למציאות אימהית אחרת, פגשתי את הפרוייקט המקסים הזה של "בדיוק כמו שאני". יצא לכן אולי לפגוש אותו ?

מחשבות על מהפכה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בנובמבר 20125 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מסתובבת כבר כמה זמן עם מחשבות על מהפכה.

זה התחיל כשקיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא דיכאון אחרי לידה, נושא שקרוב לליבי, ונורא נורא כעסתי. הוצאתי את הכעס כאן ולשמחתי הכעס הניב תגובות רבות.

ברשומה הזאת ביטאתי את הכעס שיש בי כלפי הגישה המסורתית לדיכאון אחרי לידה והצגתי את נקודת המבט שלי בנושא.

אפשר רגע לדבר על אלימות במשפחה בלי להיבהל ?

מאת : לימור לוי אוסמי

26 בנובמבר 20127 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, קוראות לשינוי

לא פשוט לדבר על אלימות במשפחה.

המילה 'אלימות'- יש בה משהו מפחיד, תוקפני, רחוק, לא שייך, לא אני, לא שלי. משהו שקיים 'שם' באוכלוסיות רחוקות, לא מודעות, נחשלות, מסכנות, לא 'פה', לא אצלי. יש משהו בשימוש במילה הזאת שמייד גורם לגוף להתכווץ, להתנגד, לדחות את הדבר הזה, להתרחק ממנו. אלימות ? אצלי ? מה פתאום. אצלי, לא.

האם הרופאים בלידה נגדי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

24 בנובמבר 201238 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

תשומת לב והקשבה לאחד הפחדים שהיו בי, הובילו להבנה שיש בי פחד ללדת בבית חולים. דיברור של הפחד הזה הוביל לכך שבית החולים, ומחלקת יולדות בפרט, נחווה בתחושה הפנימית שלי כמקום שבו אני נמצאת חסרת אונים אל מול צוות רפואי שנגדי, כבעל אינטרסים שונים משלי. הדימוי שעלה בי הוא שאני דבר קטן וחסר כוח אל מול משהו גדול, לבן, מרוחק, קר, מנוכר, שנמצא מולי ונותן לי תחושה שהוא היודע ואני לא יודעת,

דיכאון אחרי לידה: כשהשמחה הופכת לעצב ??

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בנובמבר 201220 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

באסה, עוד יום עיון שמתייג את הדיכאון שאחרי לידה כמחלה, עוד יום עיון שההנחה המובלעת שלו היא שהתקופה של אחרי הלידה אמורה להתאפיין ב'שמחה' ועל כן העצב שמופיע בתקופה הזאת הוא פתולוגיה שצריך לפעול לתיקונו ומיגורו. האם זהו המשך לתפיסה חברתית הגורסת שאין מקום לעצב אחרי הלידה ?

מיזם חדש ! 'קו ליולדת'- לנשים שנפגעו מיחס לא הולם בלידה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באוקטובר 20120 תגובות

מתוך חופש בחירה בלידה, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, קוראות לשינוי

עמותת 'נשים קוראות ללדת', הפועלת למען חופש בחירה בלידה ולקידום והגנה של זכויות נשים סביב ההריון והלידה, הקימה את 'קו ליולדת', שמהווה כתובת עבור אשה אשר זכויותיה הופרו או שנפגעה מיחס בלתי הולם במהלך הטיפול בה.

מכון פוע"ה: "הבקשה שגברים בלבד יעבירו את ההרצאות בגניקולוגיה מעוגנת בהלכה"

מאת : לימור לוי אוסמי

11 ביולי 20125 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מסתבר שהבטחות לא חייבים לקיים ושמה שהיה נכון ורלוונטי מאוד ליומיים לפני כנס שעורר לחץ ציבורי אדיר ובריחה של מרצים ממנו, יחד עם איום להפגנות מחוץ לכנס, כבר ממש איננו רלוונטי לכמה חודשים לאחריו, כשהשקט שורר.

דיכאון אחרי לידה: "הבעיה שיש לה שם"

מאת : לימור לוי אוסמי

10 ביולי 201217 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

זוהי עבודת הסמינר שלי, שנערכה במסגרת הקורס 'נשיות ונפשיות' בממסגרת התואר השני במחלקה ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן.

בעבודה הסמינר תוכלו למצוא מידע על דיכאון אחרי לידה על פי הגישה הרפואית והפמיניסטית וכן ניתוח טקסטים של ספרי הדרכה בתחום ההריון והלידה שפופולריים היום מול אלו שפורסמו בשנות ה 70' בישראל.

אני חושבת שהמידע כאן יכול להיות עזר רב לנשות מקצוע המתעניינות בתחום של דיכאון אחרי לידה ובכלל, לנשים המרגישות שהיו רוצות להרחיב את ידיעתן בנושא.

לפעמים

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 20126 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

לפעמים אני לבד ולפעמים ביחד

לפעמים בהדממה ולפעמים בחיבור

לפעמים בהתקרבות ולפעמים בריחוק

לפעמים במגע ולפעמים בדיבור

לפעמים בקירבה ולפעמים רחוק רחוק

'נשים גדולות מהחיים'- נשים בהריון וגופן

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בינואר 201221 תגובות

מתוך הריון

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

הרי הגוף והחיים שלנו כל כך משתנים בהריון. איך אנחנו עם הדבר הזה, עם ההשתנות הזאת ?

איך הקשר שלנו עם הגוף בהריון ואיך הוא שונה מהיחסים הרגילים בינינו לבין הגוף ?

כל אחת חווה את השתנות הגוף אחרת, את חוויות ההריון אחרת ובפרוייקט הזה הזמנתי אתכן, הנשים המופלאות שלוקחות חלק באתר, לשתף אותנו בתמונה מאלבום התמונות הפרטי והבייתי שלכן, בתמונות אותנטיות וטבעיות, ולחשוף משהו ממה שהיה בכן בהריון, משהו על הקשר בינכן לבין הגוף בהריון.

חוק ההנקה- מתנגדים גם בדיון שהתקיים בכנסת

מאת : לימור לוי אוסמי

10 בינואר 20123 תגובות

מתוך הנקה, קוראות לשינוי

סוף סוף יצא הפרוטוקול של ישיבת ועדת הכלכלה (14 דצמבר 2011) בנוגע לחוק לעידוד הנקה.

כל מי שעוקבת אחר הפרסומים שלי בנושא, יודעת שאני מתנגדת נחרצות לסעיף 5ב' לסעיף החוק, המחייב נשים שבוחרות לא להניק לחתום על טופס המיידע אותן על יתרונות ההנקה.

כנס גניקולוגיה ללא נשים- הסוף !!!

מאת : לימור לוי אוסמי

9 בינואר 201211 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

נוכח הלחץ האדיר שהופעל מכל עבר, וחלק גם בזכות ההידברות שהתקיימה ביני לבין המכון, מכון פוע"ה החליט לקיים כנס שנתי נוסף, מכובד ויוקרתי באותה מידה כמו הכנס שמתקיים ביום רביעי הקרוב, שבו תרצנה נשים בפני קהל של נשים.

על פי הודעה רשמית שיצאה זה עתה מכון פוע"ה מבטיח לקיים בקיץ הקרוב כנס גדול ומשמעותי, המהווה חלק בלתי נפרד מהכנס השנתי, שיוקדש לקול הנשי.

כנס גניקולוגיה ללא נוכחות נשים. הסוף ?

מאת : לימור לוי אוסמי

8 בינואר 20128 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

שבוע שעבר נודע לי כי עומד להתקיים ב 11.01.2012 (יום ד' הקרוב) כנס גניקולוגיה והלכה מטעם מכון פוע"ה ושנשים אינן רשאיות להרצות בו מטעמי 'צניעות'.
ההסבר שלהם לבחירה זו ניתן בדף הפייסבוק שלהם בלשון זו: "…כידוע המכון עוסק בנושאים שהצנעה יפה להם וכן משרת את כל החוגים בארץ ובעולם , על כן המכון לקח על עצמו להתאים את שרותיו לכל החוגים ועל כן נשים לא מופיעות בפני גברים בכנס. זאת ועוד מאחר ומדובר בנושאים שהצנעה יפה להם לא יתכן שנשים ידברו על כך בפני גברים…"

ישראל 2012: כנס גניקולוגיה ללא נשים

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בינואר 201214 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

האם ייתכן שבישראל שנת 2012 יכול להיערך כנס בנושא גניקולוגיה ללא נשים ? מסתבר שכן.

בעוד מספר ימים ממש, ב 10.1.2012 ייערך כנס ארצי בנושא "חידושים בגניקולוגיה והלכה- פסקים, דילמות והתמודדויות" וכל המרצים בלי יוצא מן הכלל הינם.. גברים.

שוטפים לי את המוח

מאת : לימור לוי אוסמי

11 בדצמבר 201112 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי עסוקה בשאלה "מה שלי" ו"מה לא שלי", מה משפיע עליי מבפנים, מה משפיע עליי מבחוץ והאם אפשר בכלל להפריד בין השניים ?

כבר מאז שגלעד שליט שוחרר מהשבי, אני רוצה לכתוב משהו שקשור לזה. חודשיים הדבר הזה מתבשל אצלי בבטן.

טוב עכשיו

מאת : לימור לוי אוסמי

12 בנובמבר 20117 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

בימים האחרונים אני שמה לב לתחושה חדשה אצלי. לטוב, ממש טוב.

כמובן שעכשיו מתבקש להוסיף את כל החמסות הנמצאות ביקום בתוספת של שום בצל וכל מיני. כשאני מתוודה על הטוב הזה, פתאום צץ לו גם רגש כזה שמת מפחד שברגע שאני אתוודה שטוב עכשיו, משהו יבוא ויטרוף את הקלפים. פחד..

היפופוטם, יעל ואני

מאת : לימור לוי אוסמי

23 באוקטובר 201113 תגובות

מתוך לכל אמא

לפני כמה ימים עלה בי הדימוי של היפופוטם, על כך שהתכלית שלו היא לרבוץ במימי האגם ומידי פעם לצאת משם כדי ללחך קצת עשב. התחושה שהיתה נוכחת עם הדימוי הזה היתה שלפעמים זה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות- לרבוץ וללחך. רק לשהות בתוך המים (באופן אישי, מעדיפה מים נקיים ולא ביצה עם ירוקת..), להינות מהם, וכשיש צורך, לצאת וללחך עשב שכבר נמצא שם, ללא מאמץ מיוחד להשיגו.

מתנת אהבה לעצמי

מאת : לימור לוי אוסמי

7 באוקטובר 20113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

היום קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים וראיתי את מתנת האהבה שלי לעצמי מונחת על השיש במקלחת. חייכתי לעצמי וזה העלה בי דברים נפלאים. אני ממש שמחה שקניתי אותה.

מבט קצר בה

מזכיר לי ליהנות מהרגע,

מזכיר לי לא לברוח מהר אל הצעד הבא, אלא לשהות עוד קצת במה שכבר גיליתי, חקרתי ומצאתי,

מזכיר לי את הדרך שעברתי,

פשוט שפה אחרת

מאת : לימור לוי אוסמי

8 באוגוסט 20119 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מאוד מוצאת חן בעיניי המחאה הזאת.

מעבר לעניין המאבק לצדק חברתי, אני מאוד אוהבת את הדרך האחרת, השפה האחרת שבה היא מתנהלת.

אני מרגישה שבחיי היום אנחנו כל כך רגילות לשפה מסוימת, שחייבת להודות שלא שמתי לב לשלטון שלה, עד לא מזמן. אני מרגישה השפה השלטת, ה'נחשבת', המוערכת יותר בחברה היא השפה ה"יודעת".

אני ? בכנסת ?

מאת : לימור לוי אוסמי

2 באוגוסט 201115 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אתמול הייתי לראשונה בכנסת. כן, כנסת ישראל.

הגעתי לשם במסגרת הכנס לחקיקה מגדרית של 'מתפקדות: הלובי לשוויון בין המינים'. חקיקה מגדרית ? מה לי ולכנס חקיקה מגדרית? שאלה טובה, אך מסתבר שיש דברים שאת חשיבותם ומשמעותם מבינים רק בדיעבד.

מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

31 ביולי 201111 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

המחאה החברתית שאנחנו נוכחות לה, היציאה החוצה ממה שהיה שמור עד כה למרחב הפרטי האישי, המשפחתי, הביאה אותי לחשוב על הדיכאון אחרי לידה והאפשרות לעשות גם שם שינוי.

איך פוגעת בנו הצעת החוק לעידוד הנקה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

12 ביולי 201162 תגובות

מתוך הנקה, קוראות לשינוי

אין ספק בליבי שהכוונה העומדת מאחורי ההצעה לעידוד הנקה, הינה כוונה טובה שמטרתה להיטיב עם בריאותן של תינוקינו, אך ברצוני להסב את תשומת ליבך שההצעה הפרקטית לעידוד הנקה, כפי שהיא מתבטאת בסעיף 5, נתפסת כפוגעת ו/או לא יעילה מבחינת נשים רבות.

אני לא רוצה לטפל !

מאת : לימור לוי אוסמי

7 ביולי 201133 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

יקרות, השעה עכשיו כמעט 3 לפנות בוקר. קמתי מהמיטה כדי לכתוב לכן..

הדברים שכתבתן על הפוסט האחרון שלי נגעו בי כל כך עמוק, שהייתי צריכה כמה ימים כדי לשהות עם התחושה שהיתה בי. איזה ימים מופלאים אלו היו.

אני כותבת ועולות בי דמעות של התרגשות. התרגשות על המתנה שקיבלתי על זה שאתן בחיי, אפילו שאת רובכן לא מכירה באופן אישי מעבר לווירטואלי שלנו, כאן. באמת מרגישה ברת מזל על המתנה הזאת , התמיכה הזאת, ההבנה הזאת, הרצון הבאמת כן לעזור ולהיות איתי בתהליך. אתן מדהימות- המון תודה !

מזל טוב ! באיזה שבוע את ?

מאת : לימור לוי אוסמי

6 ביולי 20118 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

בזמן האחרון אני מקבלת מספר הולך וגדל של איחולים לבביים של "מזל טוב! באיזה שבוע את" ?

למען הסר ספק, אתחיל בעובדות: אני בת 35, יש לי ילד אחד בן 5.5, השמנתי 10 ק"ג בשנה האחרונה ו- אני לא בהריון.

אמהות צריכות תמיכה והכלה אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

4 ביולי 201128 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

אני כותבת ממקום שבאמת לא יודע, מקום שבאמת אין לו תשובה.

אני כותבת כי יש משהו שמאוד לא ברור לי ומרגישה שאולי תוכלו לעזור לי או שאולי דרך הכתיבה אגיע לתובנה או תחושה קצת אחרת לגבי הנושא.

האם אמהות צריכות תמיכה אחרי לידה ?

גלעד שליט 5 שנים בשבי. איך את עם זה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

27 ביוני 20112 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני לא יודעת מה איתכן ואיך אתן עם הדבר הזה, אבל אני מרגישה נורא, במילים שאי אפשר לתאר בכלל, את העובדה הלא נתפסת הזאת שגלעד שליט עדיין בשבי.

יש לי כל כך הרבה מה להגיד ולהוציא ומשום מה המילים כל כך נתקעות עכשיו. כאילו כל מילה תתגמד לנוכח הזוועה הזאת.

חייבת להוציא את זה החוצה

מאת : לימור לוי אוסמי

27 ביוני 201119 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

הקדמה: לאלו מכם שאינן יודעות את עלילותיי בעיר הגדולה (חיפה 🙂 ), אקדים ואומר שמזה כשנה אני בתהליך של כיוונון מקצועי, שבו עזבתי את מה שהיכרתי והחלטתי בערך לצעוד אל הלא נודע. בדרך פגשתי, ממש לא במקרה, את גישת ההתמקדות הנפלאה שעשתה לי פלאים והתחלתי לדבר בשפת ההתמקדות לאורך תהליך ההתפתחות המקצועית.

הדברים שכתבתי היום הם חלק מהתהליך וכתובים ב'שפת ההתמקדות', שהיא בעצם שפה מקבילה שלי היום, שפה שמתייחסת לכל הקולות והחלקים שעולים בי, תוך הבניית נוכחות של קבלה, אמפתיה וסקרנות לגביהם. בתוך התהליך המקצועי, אני עושה צעדים קטנטנים בכל פעם, תוך התייחסות למה שמבקש את ה'צעד הבא' המקצועי. כך התהליך מתפתח, מצעד אחד לשני.

אז הנה, היום יש לכן חלון הצצה לתהליך ולמעשה, אתן חלק חשוב ממנו היום..

אמא- עִבדי במשרה חלקית, עִבדי בביתך, אך אל תיעלמי מהבית !

מאת : לימור לוי אוסמי

20 ביוני 201135 תגובות

מתוך אחרי לידה

"אם מצפה את לילד, או שבדעתך ללדת ילד ביום מן הימים, עליך לדעת, כמובן, מה מצפה לך ובעיקר, למי את מצפה. שכן החל ביום היוולדו של תינוקך תתחילי לקיים עימו קשר בין אישי. בינך לבינו יווצר ללא-דיחוי קשר הדדי של אהבה ושל רוך.

בסיס מערכת הרגשות של כל יצור אנוש הוא האהבה, שבין אם לתינוקה. כדי ללמוד לאהוב חייב תחילה התינוק לחוש נאהב ולהתקשר בחוזקה אל אדם, המסור לו ללא-סייג. תפקיד זה הוא תפקידה של האם, וכל תחליפיה אינם ולא יהיו אלא תחליפים.

האפידורל הוא משאב. לידה טבעית, מסע אישי. חלק 12

מאת : לימור לוי אוסמי

3 ביוני 201118 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אישה ואושייה יקרה אמרה לי לפני זמן מה שבהחלט ניתן להסתכל על האפידורל בלידה כאל משאב עבור האישה, משאב המאפשר לה לא להישאר זמן רב בתחושה הזאת של ה"יותר מדיי" המציפה ומאיימת לפרק מבפנים. האפידורל הוא לא חולשה או חוסר הצלחה, אלא הבנה חשובה של הגוף שיש משהו שהוא לא יכול לשאת יותר ושהדבר הזה יכול להציל אותו. בזמנו, ההסתכלות הזאת נראתה לי בעיקר מעניינת, היום אני מבינה אותה יותר.

יום הזיכרון

מאת : לימור לוי אוסמי

9 במאי 20112 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

יום הזיכרון.

שקט יורד,

מין דממת מוות כזאת.

אני מרגישה שיש בי חלק שרוצה להדוף,

לעצור,

לדחוק,

לא להיות חלק.

אי-מהות- שוברות את קשר השתיקה גם באמנות

מאת : לימור לוי אוסמי

4 במאי 20114 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, יצירה נשית

מחר – יום ה' 05.05.11- נפתחת תערוכה חדשה וייחודית שנקראת "אי-מהות- דיכאון אחרי לידה" על ידי האוצרת נורית טל- טנא.

באתר אנחנו כותבות לא מעט על התחושות שלנו אחרי לידה, לעיתים אנחנו קוראות לזה 'דיכאון אחרי לידה' ולעיתים התחושות קצת פחות ברורות או מוגדרות. ובאמת, האם זה משנה איך קוראים לזה?

החירות הפנימית שלי

מאת : לימור לוי אוסמי

10 באפריל 201120 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כבר די הרבה זמן שלא כתבתי, מתוך בחירה, מתוך מקום של חופש וחירות פנימית. אולי מפגש עם הבחירה הזו שלא לכתוב יצליח לעזור לי לבדוק מהי חירות פנימית עבורי.

על פרשת הדולה: "ריסקו לבן אדם את החיים"

מאת : לימור לוי אוסמי

18 במרץ 20115 תגובות

מתוך דולה, הריון

אני חוזרת היום בבוקר הביתה, אחרי שהבאתי את איילי לגן (התחפש לדן קוסו, מבקוגן J…), אני במכונית, מקשיבה לתכנית "מחשבות בע"מ של איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי בגל"צ. דקה לפני סיום התכנית, מחליטים השניים לומר שני משפטים מהירים על 'פרשת הדולה' (דקה 52'): "..היתה מהומת אלוהים בתקשורת, במשטרה, כלום לא קרה. התיק נסגר. טוב שבמקרים האלה עושים גם מעקב אחרי שריסקו לו את החיים.. לעשות קצת סדר.."