אמהוּת
אמהוּת היא מילה שמאחדת בתוכה רסיסים של תחושות, אתגרים, שינויים, קונפליקטים, לבטים ומה לא. כשאנחנו מפרקות את רסיסי החוויה הענקית הזאת ומדברות עליה, משהו נפתח בנו, מתרכך, נרגע, גם אם שום דבר במציאות לא השתנה.
איזון, נשימה והתחזקות להתמודדות עם משבר הקורונה
ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ואיך שלא נסתכל על זה, מדובר במציאות לא פשוטה, מאתגרת ומורכבת להתמודדות. בתוך מציאות הקורונה החדשה, אני שמה לב לחוסר המורגש אצלי לאיזון, להרגעה, לקול מנהיגותי שייקח בחשבון את התהליכים הרגשיים שהאוכלוסייה עוברת וייתן מענה לחששות והמתח הפנימי. בינתיים אני שמה לב בעיקר לרטוריקה של הפחדה, אולי כי זאת בעיניהם הדרך ליצירת משמעת, ואני שמה לב שאין כל מענה לפחד שנערם ומצטבר. לא רק…
- אהבת אם, אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהוּת, אמהות ועבודה, גוף ומשקל, דיכאון אחרי לידה, התבוננות עצמית בהורות, להביא עוד ילד?, לחזור לעבודה אחרי הלידה, עזרה עצמית, ציפיות מהסביבה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות כלפי הילדים, תחושות מגוונות אחרי לידה
כל התשובות לשאלות על ליווי רגשי לנשים אחרי לידה דרך המחשב או הטלפון הנייד – שיחת וידאו בזום
ליווי רגשי אחרי לידה עובד מצוין דרך שיחת וידאו ונותן מענה גמיש ומדויק לתקופה הייחודית הזאת. מכיוון שהרבה נשים לא מכירות את האופציה של ליווי דרך שיחת וידאו (וגם אני לא הכרתי עד שהתחלתי לעבוד בזה), אני רוצה להסביר קצת על איך עובד הליווי ולמי הוא יכול להתאים. שיחת וידאו היא מפגש רגיל לכל דבר, רק שהיא מתרחשת במקום הנוח והמוכר – הבית. לא צריך להתארגן ליציאה מהבית, לא צריך…
בשינוי של הגוף אחרי לידה יש כאב
בשבת בבוקר נוגה (7.5) באה אליי למיטה. אני שכבתי על הצד והחולצה שלי הייתה מורמת קצת, כך שהבטן הייתה חשופה. היא שמה לב לבטן המשתפלת ושאלה: "אמא, למה הבצק שלך נשפך?" אני נקרעתי מצחוק, כי הבטן שלי באמת נראית כמו בצק כשאני שוכבת על הצד. היא הרימה את החולצה ואמרה שהבטן שלה נראית אחרת, ואמרתי לה: "נכון, גם הבטן שלי נראתה פעם ככה. היא השתנתה אחרי הלידה של אייל". הראיתי…
תשליך (שמאוד רלוונטי לאמהות)
ואולי לא נכון בכלל להשליך את אבני חטאינו אחת אחת בהתכוונות גדולה אל הגלים אולי בכלל צריך לאמצן אל ליבנו, ללטף את חספוסן ולהניח להן. בחמלה. השנה לא אומר "חטאנו לפניך, רחם עלינו" אלא "עשיתי כמיטב יכולתי תן בי את העוז והענווה להיות טובה יותר בשנה הזאת".
אולי יעניין אותך לקרוא גם
ללמוד מחדש להיוולד
"נפטרתי מהילד"!
רסיס של רגע מתוך אלפי רגעים, אחרי שהפכתי לאם
איפה כל הסרטונים והתמונות על 'איזה כיף, החופש הגדול נגמר'?
אמהות מגיעות לקליטה כשהן גמורות מהחופש, עם מעט מאוד כוח. הן רצות לעבודה עם עיניים דומעות, טרוטות, כואבות אחרי הקליטה בגן, ואני שואלת- איפה עכשיו כל הסרטונים והתמונות על איזה כיף שהחופש נגמר? איפה ההומור והשמחה? אני לא רואה שום כוסות יין ובדיחות על דלת נטרקת. בכל מקום אני רואה אמהות שבורות. מה שמבאס אותי הוא שהקול שאני מביאה, נתפס כקול פריבילגי. גם אני צריכה לעבוד, גם אני צריכה לספק…
אנחנו בהסתגלות לגן חדש
אנחנו בהסתגלות לגן חדש. בעצם, לא ממש חדש, רק קבוצה אחרת באותו אשכול, אבל הגננות אחרות, המבנה אחר. באמת שהם דאגו שההסתגלות תהיה כמה שיותר קלה. ועדיין, הקטנה בהסתגלות. אני בהסתגלות. אני מסיימת את הפרידה הבוקר, נכנסת לאוטו וחושבת 'ואוו, כמה כוחות ואנרגיה אני צריכה כדי להיות איתה בנוכחות ברגעים האלה, כדי שאוכל להגיד לה ולעצמי: "זאת רק ההתחלה. גם בגן הקודם היה ככה. את עדיין לא מכירה את הגן…
בקלות יכולתי למצוא את עצמי אמא עצבנית ומותשת
זה התחיל לפני שבועיים בערך, כשהבנו שיום ההולדת של נוגה מתקרב ואין לי/לנו מושג מה לעשות בו. אם אתן קוראות אותי מספיק זמן, אתן כבר יכולות להבין שאני לא מהמתקתקות/זורמות/מעבירות, ומבחינתי יום הולדת הוא יום כזה שבא לי שיהיה בו מלא טוב ולא עוד אירוע שצריך להעביר ולעשות עליו וי. אני יודעת שאצל המון הורים כשיש הולדת אז זה אומר להזמין חברות מהכיתה או להזמין את המשפחה, לדאוג להפעלה או…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
הצרכים שלי כאמא חשובים
לפני שנהייתי אמא (משהו שכל אמא חייבת לקרוא)
להצליח במדדים
עייפתי לשמוע אג'נדות על מה הכי טוב לילדים
אני לא יודעת איך הגענו למצב שבו כל הזמן מומחים ומומחיות אומרים לנו מה אנחנו צריכים לעשות כהורים כדי שלילדים שלנו יהיה טוב. איך הגענו למצב שבו יש שינוי בגישה החינוכית המתחלפת, אבל מעולם אין שינוי בליבה עצמה, שהיא- צריך ללמד את ההורים על הילדים שלהם.
כשאתם שומעים את מילת הקסם 'ריפלוקס', תשנו את הגישה
שמעתן פעם על המושג ריפלוקס? אני אדבר בעיקר על הריפלוקס, כי זה הסבל הפרטי שלנו. ריפלוקס זה מצב שבו התינוק לא מצליח לעכל את האוכל שלו וסובל מצרבות נוראיות ומפליטה מוגברת (ובמקרה שלנו הקאה של 98% מהאוכל). אני לא באה הפעם לספר על הסבל של התינוק אלא על ההתמודדות של אמא שילדה והתינוק שלה סובל, ובוכה ובוכה ושוב בוכה והיא, שרק עברה חוויה של לידה, צריכה להתמודד עם הייצור הקטן…
להצליח במדדים
לפני כמה ימים התחלתי לכתוב את דף ההסבר על ההרצאה הדיגיטלית שאני עובדת עליה (עכשיו כבר יכולה לספר, היא תהיה בנושא 'אני אמא לתינוק, האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?') והרגשתי איך האוטומט שלי הולך לשיווק, לבהירות, למכירה. אני לא יודעת אם אני יכולה להסביר את זה, כי זה מין תדר פנימי שאני יכולה להרגיש, אבל זה התבטא, למשל, בכותרות גדולות ושאחריהן הסבר ברור ותמציתי. עצרתי לשים לב מה קורה…
הצרכים שלי כאמא חשובים
אני לא יודעת מתי זה התחיל, אבל כנראה שבשלב מסוים הפנמתי את הקול שאומר שהצרכים של התינוק או הילד קודמים לצרכים של האמא. לא הייתי מודעת לקול הזה והוא לא העסיק אותי, אולי כי חשבתי שזו האמת הפשוטה. התחילה בי מודעות לקול הזה כשהפכתי להיות אמא ושמתי לב שאם לא טוב לי, אז לא מתעורר אצלי כל כך מהר החלק הזה שמבקש לבדוק מה יעזור לי להרגיש יותר טוב, אלא…
המסע שלי עם הבטן
אני חושבת על הבטן במראה החדש שלה, ניצבת במרכז הגוף, במקום הכי פגיע, ומרגישה שהיא כמו אומרת: זו אני עכשיו. זו האני שאת עכשיו. מה את רוצה לעשות איתי? איך את מרגישה כלפיי? האם את מתביישת בי? בשנים האחרונות יש גל שאני מאוד אוהבת שחותר לקבלה ואהבה עצמית של הגוף בכל צורה ומשקל, אבל בימים האחרונים עלתה בי מחשבה: האם ההזמנה לקבל את השינוי של הגוף ולאהוב אותו לא הופך…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
דיכאון זה לא רגש
תרפיה בודהיסטית- גישה ייחודית לתמיכה אחרי לידה
עשרה חודשים בלי שינה- זו הישרדות !!
קשה לך? תדלגי
"קשה לך? תדלגי..." תדלגי מעל הקושי, מעל הבור, בקלילות, בלי עומק, בלי לחשוב, בלי לתהות. לדלג לשלב הבא, לדבר הבא שעומד לבוא, לדבר הבא שכבר פה. אני לא מהמדלגות. אני מקופצות הראש ישר למעמקים, בהילוך איטי, כזה שמאפשר לשהות בכל רגע. לעצור, להרגיש את מגע המים בעור, להרגיש את הרגעים של בין לבין, טרום התמקמות במים או בקרקע. כשהגוף עדיין לא החליט היכן הוא מבכר להיות.
