אמהוּת היא מילה שמאחדת בתוכה רסיסים של תחושות, אתגרים, שינויים, קונפליקטים, לבטים ומה לא. כשאנחנו מפרקות את רסיסי החוויה הענקית הזאת ומדברות עליה, משהו נפתח בנו, מתרכך, נרגע, גם אם שום דבר במציאות לא השתנה.
נשים רבות מתמודדות עם אכילה רגשית – אכילה מתוך צורך בנחמה, שקט או רגע לעצמן. אבל מאחורי האכילה מסתתר לעיתים סיפור עמוק יותר: מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם הגוף
"הילד הזה נמאס עליי!", "הוא בלתי נסבל!". כולנו מכירות את הרגעים האלה, בהם ההתנהגות של הילד מוציאה אותנו מדעתנו ויוצאים מאיתנו מילים שלא חשבנו שנגיד. זה יכול להיות רגע של
פרגון עצמי הוא משהו שמוכר לך? לא כל כך? אם את אחרי לידה, אז סביר ששיפוטיות, ביקורת ואשמה מבקרים אצלך יותר מאשר פרגון עצמי. היום כמעט ואין אמא אחרי לידה
אחד הדברים שממלאים אותנו באשמה כאמהות, הם אותם רגעים של כעס אחרי לידה בהם אנחנו 'מאבדות את זה'. אני מדברת על הרגעים שבהם אמהות כועסות על התינוקות שלהן, צועקות שישנו
שיחת וידאו אחרי לידה הוא פיתרון נהדר לתקופה הייחודית, ומאפשר לעשות תהליך ליווי במקום הנוח והמוכר – הבית. לא צריך להתארגן ליציאה מהבית, לא צריך לצאת חצי שעה מוקדם יותר
בשבת בבוקר נוגה (7.5) באה אליי למיטה. אני שכבתי על הצד והחולצה שלי הייתה מורמת קצת, כך שהבטן הייתה חשופה. היא שמה לב לבטן המשתפלת ושאלה: "אמא, למה הבצק שלך
נעים להכיר,
שמי לימור לוי אוסמי, אני מטפלת cbt-act באמהות ויוצרת האתר.
את מוזמנת בשמחה להצטרף לקבוצת ווטסאפ עם התכנים החדשים והזמנה לסדנאות,
או לכתוב לי באופן אישי, אני תמיד עונה.
אם מעניין אותך פרטים על תהליך טיפולי איתי, כאן תוכלי לקרוא את כל הפרטים.
ואפשר ליצור איתי אחר קשר לשיחה ראשונית והיכרות.
תודה שאת פה, ואשמח לשמוע ממך,
לימור.
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות