אמהוּת

"את צריכה לשמור יותר על הגבולות שלך", אני זוכרת את האמירה ההיא, של מטפלת רגעית שהייתה לי. הייתי אצלה פעם אחת או פעמיים, כחלק מהניסיונות שלי להקל על הגוף והנפש,

כמה שיותר חזקאתה אוחז ביואני מבקשת להפריד במרחק של גופים וזמן,את השלם מחלקיו.דבר תלוי בדבר,מחזיק בדבר,כמו שאיפה בנשיפה.כמו פעימה בפעימה,רק להחזיק. הכתיבה במרחב הרגיש של לימור ב"נשים מדברות אמהות "

דברי הרמטכ"ל הבוקר, עוררו בי תחושות ומחשבות על כישלון, אחריות ותנועה קדימה אני קוראת הבוקר את המילים של הרמטכ"ל לשעבר, ומרגישה איך הגוף שלי מגיב. "האחריות היא שלי", אני קוראת,

הבן שלי התגייס השבוע ואני מנסה לתת מילים למה שמרגיש כמו הלם, אין מילים, אין נגישות, בתקווה לצאת מהקיפאון שנכנסתי אליו. והנה, תוך כדי המשפט הראשון, אני כבר יכולה לשים

לקראת ספטמבר, יש לא מעט הסברים ועצות על מה יעזור לילדים שלנו במעבר אל הגנים ובתי הספר – אבל מה עם מה שקורה לנו, האמהות, במעברים האלה? האם אפשר לתת

עכשיו קיץ וחם ומאתגר עם הילדים והחיים, אז משתפת בטקסט שכתבתי לפני כמה שנים ועוד לא פירסמתי. נראה לי שיעזור לחלק מכן להבין שהן לא לבד. חיבוק גדול, לימור. בשבוע