להיות אישה אחרי לידה זה אומר לעבור טרנספורמציה רגשית, רוחנית ופיסית. זה אומר להתמודד עם מציאות של חוסר שינה, בדידות ומענה קטן לצרכים הפיסיים והרגשיים. זה אומר שלפעמים הלב מתרחב וכואב בו זמנית. כאן אנחנו מדברות על כל זה, ועוד. וגם את מוזמנת.
ילדה שלי, יפה שלי, מתוקה שלי… אני כל כך אוהבת אותך, אם אני לא אגיד את זה בכל רגע אפשרי פשוט אתפוצץ.
העיניים המדברות שלך סוחפות אותי עמוק לתוכן, ואני מרגישה שאני יכולה להיעלם, לשקוע ברוך ומתיקות…
החיוך המדהים שלך קורא לי לבוא אליך, קרוב קרוב, להניח את ראשי בין זרועותיך השמנמנות, להתמסר…
אני כועסת על אמא שלי. כועסת עליה מאוד.
לא מצליחה להעביר את זה או להתגבר על זה.
אני כועסת על עצמי כי אני כועסת עליה. ורע לי כבר כמה ימים. אף אחד לא מבין למה, ואני בוכה ומתעצבנת, ולא טוב לי עם עצמי…
ילדתי לפני שישה שבועות את בני השני. תינוק מתוק שמחייך אליי כל פעם שהוא רואה את הפנים שלי מולו. לתינוק הקטן החדש הזה, שכולו כוונות טובות, יש אח גדול. תינוק בן שנה וחמישה חודשים. ילד מקסים, שובב, עם שמחה פנימית גדולה וקסם אישי.
ואני עומדת ביניהם ומרחמת על שניהם ומרגישה כישלון. אף אחד מהם לא מקבל את מה שהוא צריך. בעיניים שלי הכל מתנהל בדרך של כיבוי שריפות, התמונה שעולה לי היא שלי עם התינוק בוכה על הידיים וכף עם אוכל, מנסה להגיע לפה של הבכור שבתורו מתרעם וצועק, ושופך את האוכל על הרצפה.
אני חושבת שאני מפחדת מהתינוק שלי. בעצם, אני חושבת שפחדתי ככה גם מהגדולה שלי, כשהייתה תינוקת, ואולי רק עכשיו אני מוכנה להודות שהתחושה הזאת היתה פחד.
אני אסביר. אני חוששת לעשות תוכניות או ללכת למקומות מסוימים מחשש שהוא לא יהיה רגוע, יבכה, יצרח, לא יתנהג בצורה נאותה.
ועכשיו הוא מתחיל "גן". מסגרת. אחרי שנה + עם אימא בבית, אני צריכה "למסור" אותו למישהי אחרת שתגדל אותו במקומי, שתראה את כל הדברים החדשים שהוא עושה ואני רוצה לתת לו התחלה רכה ככל שאפשר. בלי להיות תלוי באמא לשעת הצהריים שלו בגן. אז זהו, הוא צריך להירדם בלעדיי ואני זו שצריכה לעשות זאת. לא אבא.
סיפור ההנקה שלי מתחיל למעשה בעובדה שחיינו באותו זמן בהונגריה, והוחלט שאלד בהונגריה. בשלב מוקדם יחסית בהריון, הבנתי שאני הולכת לניתוח קיסרי, תמרי היתה במצג רוחבי והיה ברור שהיא לא זזה משם, כי אין לה לאן.
מאותו הרגע, התחלתי לחפש בצורה אובססיבית ממש חומר על הנקת תאומים.
ההורות מביאה איתה אתגרים, קונפליקטים ורגשות עוצמתיים שלא חשבנו שנתמודד איתם. זה שכיח, נורמלי וטבעי, אבל זה גם מאתגר.
טיפול רגשי לנשים ואמהות מציע מענה רגיש, פתוח, חומל, בשילוב עם כלים פרקטיים, בגישת CBT-ACT (תרפיית קבלה ומחויבות), שעוזר לנשים ליצור שינוי ולקרב אותן לנשים והאמהות שהן היו רוצות להיות.
התהליך הטיפולי מתאים גם לנשים בטיפולי פוריות, הריון ואחרי לידה, וגם לנשים ואמהות בוגרות יותר.
תרגישי בנוח לכתוב לי, אני עונה תמיד. לימור
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות